lomdon
ספריםעסקיםכלכלהעיתונותספרים כלכלים
עגלת קניות
על מנת ליצור עגלה חדשה יש ללחוץ על הכפתור: "הוסף לסל" הנמצא ליד המוצר אותו רוצים לרכוש.
הזמן כעת

מילון כלכלי עסקי

המילון כולל בתוכו שמות ומושגים במספר תחומים

תוכל לדפדף רק בחלק של המילון. אם תלחץ על מושגים, תקבל רק את רשימת המושגים ושם תוכל לחפש את הערך הרצוי. במידה ואתה מחפש שמות, לחץ על שמות והמילון יתמקד רק בשמות.

באותו אופן תוכל למקד את החיפוש שלך בעסקים, פיננסים או משפט.

הנחיות לשימוש במילון

כמו כן, אם מצאת מילה או מושג או שם במקום שהוא לדעתך שגוי, נודה לך על משלוח הערה למייל [email protected] בכל מקרה תקבל/י התייחסות חוזרת להערתך וכן המעירים נכונה יתוגמלו על ידי ההוצאה לאור בשי.

במידה ואתם לוחצים על ערך כלשהוא וההסבר אינו מספק אתכם, תקבלו בסוף הערך אפשרות מיידית לבצע חיפוש בגוגל או ב-MSN לגבי המושג המבוקש ולהרחיב את המידע שחיפשתם.

 משפטי משפטי

 עסקי עסקי

 פיננסי פיננסי



נתניהו, בנימין (ביבי)

ראש ממשלה 1996-1999, שר אוצר 2/2003-8/2005 , ראש ממשלה 2009- נולד ב-21 באוקטובר 1949, ראש הממשלה התשיעי של ישראל (יוני 1996 - ביולי 1999) ושר האוצר בממשלתו השנייה של אריאל שרון.

בנו השני מתוך שלושה לאביו, פרופסור בנציון נתניהו, חוקר ההיסטוריה היהודית בעל שם עולמי (שהיה גם מזכירו האישי של זאב ז'בוטינסקי בימי חייו האחרונים, בניו יורק). 

בשנות החמישים המאוחרות ובשנות השישים חייתה המשפחה לסירוגין בישראל ובארצות הברית. בנימין נתניהו שב לישראל עם פרוץ מלחמת ששת הימים, בטרם מלאו לו 18 שנה ושירת בסיירת מטכ"ל. ב-8 במאי 1972 השתתף במבצע חילוץ מטוס "סבנה", שנחטף על-ידי מחבלים לנמל התעופה לוד. בשנת 1972 השתחרר מצה"ל בדרגת סרן. לאחר מכן, חזר למשפחתו בארצות הברית ולמד לתואר בוגר בארכיטקטורה ותואר שני במנהל עסקים אותו קיבל מאוניברסיטת MIT. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים חזר לישראל כדי להשתתף בלחימה. בשנת 1976, שכל את אחיו יונתן (יוני) נתניהו, שנהרג במבצע אנטבה בהיותו מפקד סיירת מטכ"ל. לפני כניסתו לפעילות ציבורית עבד כמנהל מכירות במפעל "רים" לייצור רהיטים.

בשנים 1982 - 1984 כיהן כציר ישראל בוושינגטון ובשנים 1984 - 1988 היה שגריר ישראל באו"ם, שם נחשב למסביר כשרוני. נבחר לכנסת ה-12 מטעם "הליכוד" והתמנה לסגנו של משה ארנס ולאחר מכן דוד לוי במשרד החוץ. בתפקיד זה בלט בכישורי ההסברה שלו ובהופעותיו הטלוויזיוניות. בין לוי לנתניהו לא התקיים שיתוף פעולה ונוצרו ניצני היריבות ביניהם שהלכו והתעצמו. בוועידת השלום במדריד ב-1991 היה בין חברי המשלחת בראשות ראש הממשלה דאז יצחק שמיר. לאחר ועידת מדריד הועבר מתפקידו כסגן שר החוץ, והחל לכהן כסגן שר במשרד ראש הממשלה.

אחרי מפלת הליכוד בבחירות 1992 התמודד בבחירות הפנימיות לראשות התנועה שנערכו ב-1993 וזכה ברוב גדול מול דוד לוי, בני בגין ומשה קצב. במהלך מסע הבחירות התפרסם סיפור "הקלטת הלוהטת". בהופעה טלוויזיונית, טען נתניהו כי "בכיר בליכוד המוקף חבורת פושעים" ניסה לסחוט אותו באמצעות קלטת וידאו שבה הוא נראה בוגד באשתו. הרמיזה כלפי דוד לוי ואנשיו כאחראים לפרשה העמיקה עוד יותר את הקרע בין שני האישים. לימים התנצל נתניהו על דבריו כלפי לוי. הפרשה ומערכת היחסים מחוץ לנישואין שנחשפה לא פגעו בפופולאריות שלו בקרב חברי הליכוד. מבקריו ראו בהופעתו החפוזה בטלוויזיה בטרם ראה מישהו את הקלטת, שהתברר בדיעבד כי כלל אינה קיימת, ביטוי לחוסר יכולת לעמוד במצבי לחץ. כראש האופוזיציה וכמנהיג הימין, ניהל נתניהו מאבק חריף כנגד הסכמי אוסלו. הוא הזהיר שההסכם יביא גל טרור על אזרחי מדינת ישראל והוביל את המחאה החריפה נגד מדיניות ממשלת רבין. ב-29 במאי 1996, בבחירות שנערכו לפי שיטת הבחירה הישירה, נבחר נתניהו לראש הממשלה ברוב של 50.5%. סקרים מוקדמים שהתבדו חזו ניצחון דחוק ליריבו, ראש הממשלה המכהן - פרס, וזאת על אף האהדה שזכה לה שמעון פרס לאחר רצח רבין. לניצחון נתניהו, למרות הזעזוע מרצח רבין, תרמו כמה גורמים: סדרת פיגועי התאבדות שבוצעו על ידי החמאס במרץ, והוצגו על ידה כתגובה על חיסול יחיא עיאש, עוררה כעס בציבור על אוזלת ידה של הממשלה במניעתם. ההתלקחות בלבנון באפריל ומבצע "ענבי זעם": פרס ציפה שהמבצע יתרום לדימויו כמנהיג המסוגל להגן על ביטחון המדינה, אולם הריגתם של כ-100 אזרחים בכפר כנא מהפגזה ישראלית הביאה רבים מהבוחרים הערבים להימנע מהצבעה עבורו. הצלחתו של נתניהו לאחד מאחוריו ברשימת הליכוד-גשר-צומת גם את סיעת "גשר" בראשות יריבו משכבר הימים, דוד לוי, ואת "צומת" בראשות רפאל איתן. אם כי האיחוד לא הביא לתוספת מנדטים לסיעת הליכוד בכנסת. נושא מרכזי שהעסיק את נתניהו בתקופת כהונתו כראש ממשלה היה היחסים בין ישראל לפלסטינים, שידעו עליות ומורדות. יחד עם זאת בתקופתו כראש ממשלה החל תהליך הפרטה שסימן את האות לבאות בעת כהונתו כשר אוצר. כבר אז הופרטו חברות ממשלתיות רבות בסיועו של שר האוצר פרופ יעקב נאמן ומנכ"ל האוצר דאז פרופ בן ציון זילברפרב. כפי שהתחייב נתניהו מראש, לא ביטל את הסכמי אוסלו. עם זאת סירב להמשיך בנסיגה מהשטחים, כל עוד לא מילאה הרשות את חלקה ובפרט סירב לסגת מחברון, העיר הפלסטינית היחידה שאותה לא פינתה ממשלת פרס. תחילת שינוי ביחסים הסתמנה בפגישה שקיים עם ערפאת במחסום ארז בספטמבר 1996. אולם בסוף אותו חודש הורה נתניהו על פתיחת הפתח הצפוני של מנהרת הכותל בירושלים, דבר שהוביל למהומות פלסטיניות תוך האשמות כאילו ישראל חופרת תחת מסגדי הר הבית במטרה לערער אותם. המהומות התדרדרו לחילופי אש שבהם נהרגו 15 חיילים ישראלים וכ-60 שוטרים ואזרחים פלסטינים. נשיא ארצות הברית, קלינטון, מיהר לקרוא לנתניהו וערפאת לפסגה בוושינגטון, בהשתתפות חוסיין מלך ירדן. הפסגה הביאה להפסקת האלימות וסללה את הדרך לחתימת "הסכם חברון" בינואר 1997. בהסכם התחייבה ממשלת נתניהו לסגת מרוב שטח חברון, למעט אזור מערת המכפלה ואזורים סמוכים שבהם קיימים בתים המאוכלסים במתנחלים יהודים. הנסיגה בוצעה עוד באותו חודש, אולם לאחר מכן נכנסו היחסים עם הפלסטינים לקיפאון עמוק. לאחר תקופת קיפאון, שבמהלכה דרשו הפלסטינים כי נתניהו יקיים את ההתחייבויות בהסכמי אוסלו ובהסכם חברון לנסיגות נוספות, כינס הנשיא קלינטון את ועידת ואי באוקטובר 1998. בוועידה הסכים נתניהו, מלווה באריאל שרון שהתמנה לשר החוץ, לנסיגה נוספת שתכלול 13% משטחי הגדה ולפתיחת נמל תעופה בינלאומי ברצועת עזה. בתמורה הבטיחו הפלסטינים לבטל אחת ולתמיד את סעיפי האמנה הפלסטינית הקוראים לחיסול מדינת ישראל. לשם כך התכנסה המועצה הלאומית הפלסטינית בעזה בנוכחות קלינטון. בתקופת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה ירדה כמות הפיגועים לשפל, במיוחד בהשוואה לתקופותיהם של שני קודמיו בתפקיד, יצחק רבין ושמעון פרס, ויורשיו, אהוד ברק ואריאל שרון. העובדה שהפיגועים לא היו בראש מעייניה של דעת הקהל ערב בחירות 99' הביאה להתמקדות מערכת הבחירות בנושאים חברתיים, כלכליים ואישיים ותרמה למפלתו מול אהוד ברק. התחום הכלכלי נתניהו, הדוגל באסכולת שוק חופשי, העלה על נס את ערכי "הכלכלה החופשית" ואת ההפרטה. ממשלתו העבירה קיצוצים רחבים בתקציב ואף הטילה כמה מסים חדשים. הצורך במדיניות הממתנת נוצר לאחר שהגרעון במאזן הסחר של ישראל עלה מאוד בתקופת ממשלות רבין-פרס וכן הגרעון התקציבי שהוביל לסיכוי התפרצות אינפלציונית מחודשת. המצב הכלכלי הקשה וההתגייסות של מרבית התקשורת מול נתניהו, (לימים כתב עורך מעריב על יחס התקשורת כלפיו: "כשקוראים רשימות עיתונאיות מאותה תקופה הראש מסתחרר מהאיבה, המשטמה, הזלזול והסלידה המבצבצים מכל שורה"), הובילו לניצחונו של אהוד ברק במאי 1999 ברוב של 56%. בליל הבחירות מיהר נתניהו להודות בתבוסתו והודיע על פסק זמן מהפוליטיקה. עם נפילת ממשלת ברק בסוף שנת 2000 שאף נתניהו לחזור לפוליטיקה. על פי חוק, התפטרות ברק הייתה אמורה להוביל לבחירות לראשות הממשלה בלבד. נתניהו דרש שיתקיימו גם בחירות לכנסת, משום שטען שאם הרכבה לא ישתנה, לא תתאפשר הקמת ממשלה יציבה. ש"ס, שלא רצתה להסתכן בירידת כוחה, סירבה לתמוך בפיזור הכנסת, אך סייעה להעברת חוק שאפשר לנתניהו להתמודד בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה. נתניהו החליט שלא להתמודד, החלטה שכנראה הובילה לעלייתו המפתיעה לשלטון של אריאל שרון, שנחשב באותה עת כבעל סיכויים נמוכים ולפופולארי פחות מנתניהו. בטרם מבצע חומת מגן תקף נתניהו את הבלגתו של שרון מול הפיגועים וקרא לכניסת צה"ל לערים הפלסטיניות. הוא קרא גם ליצירת הפרדה בין השטחים הפלסטינים לישראל, אם כי שמר על עמימות לגבי האופן שבו תבוצע הפרדה זאת. רק מאוחר יותר היה לאחד מגדולי תומכיה של גדר ההפרדה. עם פירוק ממשלת האחדות בסוף שנת 2002 הצטרף נתניהו לממשלת שרון כשר החוץ. הוא ניסה להתמודד מול שרון על הנהגת הליכוד, אך הפסיד בבחירות הפנימיות. נתניהו כשר אוצר עם כינון ממשלת שרון השנייה בתחילת 2003 הוצע לנתניהו תפקיד שר האוצר. נתניהו שחפץ בתיק החוץ סירב בתחילה, אך לבסוף נטל את התפקיד על עצמו, אפילו בהתלהבות מה, אחר שהובטחה לו יד חופשית מצד ראש הממשלה. נתניהו גרס כי עידוד כלכלת השוק יביא לצמיחה ולשיפור המצב הכלכלי במשק. במהלך כשנתיים וחצי בהם כיהן כשר אוצר ערך רפורמות בתחומים שונים, בעיקר בתחום המיסוי ושוק ההון. הוא קידם יוזמות ניאו-ליברליות להפחתת הוצאות הממשלה, קיצוצים בתקציבי הרווחה והפרטת חברות ממשלתיות. בתחילת כהונתו האיץ את הרפורמה שהחל בה קודמו, סילבן שלום, רפורמה שבאה להקטין את המס על הכנסה מעבודה ועל רווחי הון, ובמקביל ביטל פטורים והרחיב את בסיס המס. בין הפטורים שביטל בולט ביטול הקלות המס לתושבי יש"ע, צעד שבו העדיף גישה כלכלית על-פני גישה פוליטית. באמצע 2004 הוביל מהלך נוסף של הורדת נטל מס ההכנסה על יחידים ועל חברות. הוציא לפועל רפורמה מקיפה בקרנות פנסיה של איגודי עובדים , שבמסגרתה הועברו לניהול מיוחד הקרנות שהיו צפויות (בעתיד), או שכבר הגיעו, לחדלות פירעון ("גירעון אקטוארי"), ואילו הקרנות המאוזנות נמכרו לחברות הביטוח. הוביל את התוכנית להפוך את הנמלים לתאגידים במטרה ליצור תחרות בין הנמלים. שינה את הקריטריונים לקבלת קצבאות רווחה ("תשלומי העברה"), והביא לקיצוץ בקצבאות המוסד לביטוח לאומי. הקיצוץ בקצבאות הילדים היה חריף במיוחד והתאפשר לנוכח העובדה שהמפלגות חרדיות, לא היו חלק מהקואליציה. הקיצוצים בקצבאות הילדים פגעו במגזר החרדי, במגזר הערבי (מגזרים שבהם שיעור הילודה גבוה יחסית). קיצוצים נוספים בקצבאות פגעו באימהות חד-הוריות, במובטלים, בקשישים (שחלק מה סבל גם מקיצוץ של 2% בפנסיה עקב הלאמת קרנות הפנסיה), ועוררו גל של שביתות במגזר הציבורי. בתחילת 2004 הוביל קיצוץ במסים על קשת רחבה של מוצרי צריכה, והקדים בחודשים אחדים את החזרת המע"מ לשיעור של 17%. בשנת 2005 קידם את הרפורמה בשוק ההון, בהתאם להמלצותיה של "ועדת בכר" ואילץ את הבנקים למכור את קופות הגמל שבבעלותם. הפריט את "בנק לאומי", שהיה הבנק האחרון בבעלות המדינה. קידם חקיקה להקטנת מס הכנסה ליחידים ולחברות בהדרגה עד שנת 2010, אשר בסופה צפוי המס השולי המרבי על יחידים לעמוד על 44% (לעומת 60% בשנת 2002), והמס על חברות - 25% (לעומת 36% ב-2002). במסגרת התיקון לפקודת מס הכנסה נקבע גם כי החל משנת 2006 יהיה שיעור מס אחד של 20% לכל הרווחים על הון (לרבות מניות בבורסה, ריביות על פיקדונות) והחל משנת 2007 גם על "שבח מקרקעין". הצעד הראשון ברפורמה זו מעניק הקלות מס לכל העובדים, בלי יוצא מהכלל, משום שנכללה בו הפחתה של דמי הביטוח הלאומי לבעלי שכר נמוך, אך יתר ארבעת שלביה מיטיבים עם בעלי הכנסה בינונית ומעלה. הוא הביא להקפאת ערכן של נקודות הזיכוי ממס הכנסה, ובכך פגע בכלי העיקרי המשמש לסיוע לחלקי האוכלוסייה הנחשבים כראויים להקלה בגובה המס, ובהם משפחות חד הוריות, הורים לילד נכה, עולים חדשים ועוד. בסוף 2004 התברר כי שיעור הצמיחה היה גבוה במידה ניכרת מאשר בשנים עברו, לאחר שבשיא תקופת האינתיפאדה הצמיחה הייתה נמוכה ואף שלילית. הצמיחה נמשכה בקצב גובר גם בשנים 2005 ו-2006 למרות משברים פוליטיים בחלקם עד כדי אנרכיה שלטונית ומלחמה שפגעה בכל איזור צפון הארץ. התוצר המקומי לנפש, קנה המידה המקובל בכל העולם לחוסן המשק ולרמת החיים של אזרחיה, עלה מ-15,600 דולר (בחישוב שנתי) ערב כניסת נתניהו למשרד האוצר ל-20,500 דולר בסוף 2006. זהו גידול של 30%, כ-4,900 דולר תוספת לנפש. המדדים העיקריים בבורסה עלו ב-150%. מספר המועסקים עלה מ-2.3 מיליון ל-2.6 מיליון. שיעור האבטלה ירד מ-10.5% ל-8%. שיעור הצמיחה עלה (4.1%). בסוף כהונתו הייתה הצמיחה בישראל הגבוהה בעולם המערבי והאפקט של מדיניותו המשיך לתרום לצמיחה המואצת בשנים הבאות. בנוסף, גם האינפלציה בארץ (0.3%) הייתה הנמוכה ביותר במערב. שכר הריאלי הממוצע לשכיר, ברוטו, עלה ממארס 2003 ועד היום ב-8.5%. השכר הממוצע נטו עלה ביותר מ-10% המכירות בחנויות עלו ב-22%. תפוקת התעשייה גדלה ב-10%. התפוקה של תעשיות עתירות טכנולוגיה וידע קפצה ב-25%. את 2002 סיימה הממשלה עם גרעון (אמיתי) של 4.5% מהתוצר. את 2005 היא סיימה עם גרעון אמיתי של אפס. נתניהו זכה לאהדה ותמיכה בקרב כלכלנים רבים וכן בקרב האליטות שחלקם נמנה על מתנגדיו הפוליטיים. מאידך,על אף הצמיחה הכללית במשק, זכה נתניהו לחצי ביקורת מן הארגונים החברתיים בשל עלייה גדולה בשיעור העוני וגדילה משמעותית במדד האי-שוויון במשק.  העוני התרחב בעיקר כתוצאה מהקיצוצים בתשלומי הרווחה והקצבאות. ספריו מלחמה בטרור, ידיעות אחרונות 2001 . מקום תחת השמש, נכתב ב-1994 אך יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות 2001. ספרים שערך: "מכתבי יוני" (1978). "הטרור הבינלאומי: אתגר ותגובה" (1979). "הטרור: כיצד המערב ינצח" (1987).

ב-2009 נבחר שוב לראשות הממשלה כאשר הליכוד וישראל ביתינו ביחד מהווים את הסיעה הגדולה בכנסת. את תפקיד שר האוצר קיבל יאיר לפיד שסיעתו החדשה קיבלה 19 מנדטים. הממשלה היתה קצרת ימים, כאשר במהלך התקופה ניכרו הבדלי גישות בין נתניהו ללפיד. אחד ממוקדי המחלוקת היו העליות המתמשכות במחירי הדירות וניסיונו של לפיד להעביר את חוק מע"מ אפס, חוק שעורר עליו את ביקורת הקהילה המקצועית הכלכלית. לאחר פיזור הממשלה זכה נתניהו בראשות הליכוד שרץ הפעם לבדו, ב-30 מנדטים. את תפקיד שר האוצר קיבל משה כחלון שהקים מפגה חדשה וזכה לפופולריות בשל תפקידו ברפורמת הסלולר. על אף מבצע צוק איתן ומתח עם הפלסטינים, הגיעה ישראל בתקופת נתניהו לשיא דירוג האשראי הבינלאומי שלה והתמ"ג לנפש הגיע לכ-35,000$. נושא שהעיב על תקופת כהונתו היה מתווה הגז. בעקבות גילוי שדה הגז הגדול - לווייתן, החל מאבק ציבורי שנגע לאופן ניצול שדות הגז, מרכיב היצוא ונתח הממשלה בתגלית. על אף ניסיונו להעביר את מתווה הגז, דבר שזכה לתמיכה של מרבית החוגים המקצועיים והארגונים הכלכליים, היתה אופוזיציה קולנית וחזקה מאוד שהצליחה לטרפד את העברת המתווה הן בכנסת והן בממשלה ופיתוח השדה סבל מדחיות.


 

חיפוש בגוגל: נתניהו, בנימין (ביבי)

חיפוש בMSN: נתניהו, בנימין (ביבי)

דף הבית | ספרים | מבצעים | מחירון | קישורים | צור קשר | Login | תבור כלכלה ופיננסים | לראש העמוד

ניהול