lomdon
ספריםעסקיםכלכלהעיתונותספרים כלכלים
עגלת קניות
על מנת ליצור עגלה חדשה יש ללחוץ על הכפתור: "הוסף לסל" הנמצא ליד המוצר אותו רוצים לרכוש.
הזמן כעת

מילון כלכלי עסקי

המילון כולל בתוכו שמות ומושגים במספר תחומים

תוכל לדפדף רק בחלק של המילון. אם תלחץ על מושגים, תקבל רק את רשימת המושגים ושם תוכל לחפש את הערך הרצוי. במידה ואתה מחפש שמות, לחץ על שמות והמילון יתמקד רק בשמות.

באותו אופן תוכל למקד את החיפוש שלך בעסקים, פיננסים או משפט.

הנחיות לשימוש במילון

כמו כן, אם מצאת מילה או מושג או שם במקום שהוא לדעתך שגוי, נודה לך על משלוח הערה למייל [email protected] בכל מקרה תקבל/י התייחסות חוזרת להערתך וכן המעירים נכונה יתוגמלו על ידי ההוצאה לאור בשי.

במידה ואתם לוחצים על ערך כלשהוא וההסבר אינו מספק אתכם, תקבלו בסוף הערך אפשרות מיידית לבצע חיפוש בגוגל או ב-MSN לגבי המושג המבוקש ולהרחיב את המידע שחיפשתם.

 משפטי משפטי

 עסקי עסקי

 פיננסי פיננסי



יורם ארידור

שר האוצר ינואר 1981 עד אוקטובר 1983 (נולד ב-1933), שר וחבר כנסת. משפטן, נציג מפלגת חרות בהסתדרות. נבחר לכנסת ב- 1969 ב- 1977 מונה לתפקיד סגן שר במשרד רוה"מ בגין. בתחילת 1981 מונה לשר התקשורת ובמשך השנה מונה לשר האוצר, אחר פרישת יגאל הורוביץ. ארידור החל בהפעלת "כלכלת בחירות", במסגרתה הוריד מסים על מוצרי צריכה בני קיימא, כמו מכוניות ומקלטי טלוויזיה צבעונית. ימים אלו זכו לכינוי "ימי ארידור העליזים". מייחסים לארידור חלק גדול בניצחון הליכוד בבחירות. המדיניות נמשכה גם לאחר הבחירות. לתקופה קצרה ובסך הכל הביאה לירידה בשיעור האינפלציה בישראל (מ-133% בשנת 1980 ל-102% בשנת 1981) בשל הורדת מחירי מוצרים מיובאים ורכישות המוצרים שגם הכניסו כסף רב לאוצר, אולם הפחיתו במידה רבה את יתרות המטבע הזר. לאחר הבחירות, ניסה ארידור בסיוע יועצו פרופ' יקיר פלסנר להוריד את האינפלציה בדרך של השפעה על ציפיות הציבור. התיאוריה שעמדה מאחורי המדיניות הכלכלית היא השפעה על המוצרים שמחיריהם היו בשליטת הממשלה שהיוו כשליש עד 40% מסל המוצרים, הן על ידי אי התאמת מחיר מוצרים מסובסדים לאינפלציה ועל ידי כך העמקת הסובסידיות והן על ידי פיחות ממותן של שער הדולר. מדיניות זאת היתה אמורה להקטין את הציפיות אינפלציוניות של הציבור ובכך להשפיע על האינפלציה. התוצאה היתה דווקא חוסר אמון והמוצרים שלא היו בשליטת הממשלה או בהשפעת הדולר המשיכו להתייקר אף ביתר שאת, כך שהנטל על תקציב הממשלה הלך ועלה. נוצרו ציפיות מוגברות לפיחות מואץ של הדולר והתבטאו ברכישה מוגברת של דולרים. ויסות מניות הבנקים שהחל עוד ב- 1977 והתעצם בזמן ארידור, גם בשל גביית מיסים אינפלציוניים מהבנקים מחד והעלמת עין מהויסות מאידך, ששימש במידה רבה לתשלומי המיסים, תרמה אף היא לתהליך. הציבור החל להבין כי מניות הבנקים לא יוכלו להמשיך לעלות ללא הגיון כלכלי ובזמן שמניות הבנקים הושלכו ונרכשו על ידי היתרות המתדלדלות של הבנקים עצמם ושל קרנות הנאמנות שבשליטתן, הציבור החל לרכוש דולרים בקצב גדל והולך לנוכח פיחות אפשרי, ומזער את יכולתו של ארידור להשפיע על המדדים על ידי פיחות מתון של הדולר. בספטמבר 1983 בשל מכירות מוגברות של מניות בנקים, נסגרה הבורסה ונפתחה מחדש באוקטובר, לאחר הסדר שהושג בתיווך יו"ר וועדת הכספים דאז – שפירא, שבעקבותיה המדינה נטלה התחייבות של מיליארדי דולרים לשלם למחזיקי המניות חלק משווי אחזקותיהם לאחר תקופות שינועו בין 4 ל-6 שנים והלאימה למעשה את המערכת הבנקאית. מדיניותו של ארידור נכשלה בהביאה, בנוסף להתרוקנות יתרות המטבע הזר שהביאה את המשק לסף פשיטת רגל, גם לעלייה חריפה של עשרות אחוזים בשיעור האינפלציה (132% בשנת 1982 ו-191% בשנת 1983). בעקבות זאת הציע ארידור את תכנית ;הדולריזציה, לפיה יוצמד השקל לדולר. הצעה זו לא התקבלה ונתפסה כניסיון כושל אחרון להוריד את האינפלציה באמצעים מלאכותיים. בעקבות זאת הוא פרש מתפקידו ב-15 באוקטובר 1983, ובמקומו מונה כשר אוצר יגאל כהן אורגד. בשנים 1990 - 1992 כיהן כשגריר ישראל באו"ם.


 

חיפוש בגוגל: יורם ארידור

חיפוש בMSN: יורם ארידור

דף הבית | ספרים | מבצעים | מחירון | קישורים | צור קשר | Login | תבור כלכלה ופיננסים | לראש העמוד

ניהול