| דף הבית | ספרים | הערכות שווי | מבצעים | פרקים בודדים מכירה | הורדת קבצים | מחירון וטופס הזמנה | מילון כלכלי עסקי | קישורים | צור קשר |
המילון כולל בתוכו שמות ומושגים במספר תחומים
תוכל לדפדף רק בחלק של המילון. אם תלחץ על מושגים, תקבל רק את רשימת המושגים ושם תוכל לחפש את הערך הרצוי. במידה ואתה מחפש שמות, לחץ על שמות והמילון יתמקד רק בשמות.
באותו אופן תוכל למקד את החיפוש שלך בעסקים, פיננסים או משפט.
כמו כן, אם מצאת מילה או מושג או שם במקום שהוא לדעתך שגוי, נודה לך על משלוח הערה למייל Michael@tavor.biz בכל מקרה תקבל/י התייחסות חוזרת להערתך וכן המעירים נכונה יתוגמלו על ידי ההוצאה לאור בשי.
במידה ואתם לוחצים על ערך כלשהוא וההסבר אינו מספק אתכם, תקבלו בסוף הערך אפשרות מיידית לבצע חיפוש בגוגל או ב-MSN לגבי המושג המבוקש ולהרחיב את המידע שחיפשתם.
מושג המתאר את התהליך בו מואשמת יישות משפטית (אדם או חברה) ונדרשת לענות על האשמות, בין אם במישור הפלילי ובין אם המישור האזרחי.
מנגנון המאפשר לפרט שניזוק על ידי חברה, נזק שאינו גדול, לתבוע את החברה בשם כל הצרכנים שנפגעו על ידי אותו מחדל. המטרה למנוע מחברות לגרום נזקים קטנים לקבוצות גדולות של צרכנים. על ידי מנגנון זה, לפרט התובע כדאי לתבוע בשם כל הצרכנים, מפני שבמקרה של זכייה הוא מקבל חלק מהזכייה של כל ניזוק. כך למשל אם התביעה היא בשם מאה אלף בני אדם אשר לכל אחד נגרם נזק שהוכר על ידי בית המשפט ב- 500 ₪, בית המשפט עשוי לפסוק לתובע המייצג 15% מהמגיע לכל תובע , כלומר הנזק הכולל הינו 50 מיליון ₪ והתובע הייצוגי יקבל 7.5 מיליון ₪. גם עורכי הדין המייצגים יקבלו נתח נאה ואילו כל הניזוקים, עשויים לקבל 50%-60% מהנזק שנגרם להם ואשר ללא התובענה הייצוגית לא היו מקבלים כלל שיפוי, בגלל אי הכדאיות לתבוע נזק כזה בהליך משפטי יקר. במקרים רבים, יוזמי התובענות הייצוגיות הינם דווקא עורכי דין המתמחים בנושא, אשר דואגים לאתר ניזוק פוטנציאלי ולבצע הערכת נזק בעזרת כלכלן מומחה. בתי המשפט בישראל, אינם ממהרים לאשר תובענות ייצוגיות ובמקרים רבים הם נדחים על הסף בשל עילות שונות.
תיאורית תוחלת התועלת הינה תיאוריה שפותחה על ידי פון נוימן ומורגנשטרן ולפיה הפרטים פועלים בצורה רציונאלית, באופן שהם שואפים למקסם את תוחלת התועלת שלהם. גישה זו מובילה את הניתוח הכלכלי של תורת הצרכן ותורת המימון החל משנות הארבעים, אך מאז תחילת שנות השמונים, נמתחה עליה ביקורת ששיאה במתן פרס נובל לכהנמן מראשי התיאוריה החלופית – תיאורית הפרוספקט, שאינה מקבלת את הנחות היסוד של תיאורית התועלת ומצביעה על קיומן של סתירות מהותיות בין מימצאים אמפיריים וניבויי תיאורית תוחלת התועלת.
תוכנית שהוגשה בסוף שנת 1942 לפרלמנט הבריטי, בדו"ח: "ביטוח לאומי ושירותים נלווים", ונחשבת לנקודת מפנה שהביאה להקמת הביטוח הלאומי במתכונתו המודרנית. התוכנית הוגשה על-ידי ויליאם הנרי בוורידג', בעקבות דיוניה של ועדה בראשותו. התוכנית נועדה ליצור מערכת ביטחון סוציאלי שתלווה כל אדם "מהעריסה עד הקבר" ותבטיח לו הכנסת מינימום. לשם כך הציעה התוכנית להילחם בחמישה גורמים: מחסור, חולי, בערות, עוני ואבטלה. עקרונותיה של התוכנית: 1. אוניברסאליות הביטוח: כל האוכלוסייה משלמת דמי ביטוח לאומי וזכאית לגמלאות. 2. שלילת השימוש במבחן הכנסה כתנאי לקבלת גמלאות 3. דמי הביטוח הם ברמה אחידה, וגם הגמלאות הן ברמה אחידה המספקת תנאי מינימום לקיום. 4. מימון הביטוח הלאומי על-ידי העובדים, המעבידים והממשלה. 5. ניהול כל מרכיבי הביטוח הלאומי באמצעות מוסד מרכזי אחד. התוכנית התקבלה בהתלהבות רבה על-ידי הציבור, שראה בה תקווה לעולם טוב יותר לאחר המלחמה, אך זכתה להתנגדות עזה של הממסד, ובפרט פקידי האוצר. חרף התנגדות זו אומצו רוב המלצות התוכנית ושימשו בסיס לחקיקה שנעשתה בחמש השנים שלאחר המלחמה. השפעתה של התוכנית חרגה מגבולות ארצה, והשפיעה על תוכנית ביטוח לאומי במדינות רבות אחרות, ובהן מדינת ישראל.
מושג בדיני חוזים המחייב מצב נפשי ממסויים בהתקשרות. חוזה עלול להתבטל, גם אם כל התנאים הטכניים התקיימו בו, אך אחד הצדדים נהג שלא בתום לב, כגון שלא סיפק מידע חיוני ההכרחי להחלטת הצד האחר לעסקה. סעיף 12 ב"חוק החוזים חלק כללי" 1974 עוסק בסוגיית תום הלב.
תוספת שנועדה לפצות את השכירים במשק על השחיקה בשכרם ובכוח הקנייה שלהם. לרוב מקורה של שחיקה זו בתהליך אינפלציוני.
הסכם תוספת יוקר יכול להיות אחד משני הסוגים הבאים:
1.הסכם למתן תוספת יוקר חד-פעמית בו מוגדרים מאפייני התוספת כגון:
שיעור תוספת היוקר, רכיבי השכר עליהם חלה התוספת,
תקרת השכר עליו חלה התוספת...
2.הסכם בדבר המסגרת לתוספת היוקר לתקופה קבועה.
בהסכם מסוג זה יכולים להילקח בחשבון המדד אליו מוצמד השכר,
התנאים ההכרחיים למתן תוספת יוקר, עליית המדד בתקופה שקדמה
לתשלום התוספת.
השם הניתן לתיאוריות שפותחו על ידי עמוס טברסקי ז"ל ודניאל כהנמן (חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002) העוסקת בתהליך קבלת החלטות בתנאי אי וודאות ומציע גישה חלופית לגישת תורת תוחלת התועלת (ראה ערך), המובססת על ממצאים אמפיריים הסותרים את הנחות היסוד והממצאים החזויים של תוחלת התועלת. התיאוריה מראה כי יש הטיות עקביות בהתנהגות הפרטים בכלכלה ולפיכך לא ניתן להניח כי בממוצע כל הפרטים מתנהגים כל הזמן באופן רציונאלי. אי רציונאליות זאת מתבטאת באי עקביות מסוגים שונים.
נוהג פסול של מנהלים בעיקר בוול סטריט, לקבוע את תאריך הזכאות לאופציות לפי הערך הכדאי יותר ולא לפי יום הענקת האופציות בפועל ובכך לתת הטבה גדולה למקבלי האופציות שהיו בדרך כלל הם עצמם וקבוצת מקורבים. השערורייה התפוצצה במהלך 2006 שאז ה-SEC החל לחקור את העניין והעמיד מספר מנהלים לדין. יעקב (קובי) אלכסנדר שהיה אחד ממייסדי קומברס ומנהלה במשך שנים רבות ברח, עקב השערורייה, לנמיביה ושם ניסה הממשל האמריקני ללכוד אותו תוך ניסיונות להביא להסגרתו.
תוכנית של תגמול עובדים הכוללת הענקת אופציות, לעיתים בשלבים שונים במחירי מימוש שונים על מנת ליצור זיקה מתמשכת בין העובדים, בעיקר עובדי מפתח, ובין החברה.
שיעור תוספת המתווספת לערך המכס על מנת לשלם את מס קנייה. התמ"א עצמו אינו מס אלא מקדם המאפשר להגדיל את המס על מוצרי יבוא על מנת להשוות את בסיס התשלום שלהם לתוצרת המקומית. הסכמי הסחר הבינלאומי רואים בתמ"א דרך מתחכמת להגדיל את המכס בניגוד להסכמי הסחר הבינלאומיים.
ענף של החשבונאות הניהולית במסגרתו מחשבים את העלויות של המוצרים או השירותים. שיטות התמחיר מתמקדות בעיקר בדרכים שונות להעמסת עלויות, כגון שיטת ההזנחה החלקית, שיטת ההזנחה המלאה, בסיסי העמסה וכן ABC (עיין ערך). גישה לפיה ניתן לייחס גורמי תקורה למוצרים על פי חלקם בתהליך. (הזהר מבלבול עם המושג המחרה, עיין ערך)
International Commercial Terms
תנאי המכר הם 13 מונחי סחר בינלאומיים אחידים אשר פותחו על ידי לשכת המסחר הבינלאומית, הם מהווים חלק מעסקת המכר ומשלימים אותה. תנאי המכר יגדירו באופן ברור את הנקודה בה יעברו ממוכר לקונה: הסיכון בטובין המועברים, ההוצאות בגין המשלוח ועוד. הם אינם מהווים חוק, אלא נחשבים נוהג מסחרי המאפשר הגדרה אחידה וברורה של חובות המוכר והקונה בעסקה כשהם מגשרים על הבדלי תרבות ושפה.
תנאי המכר נחלקים לארבע קבוצות:
קבוצת ה- E – EXW נקודת מסירת הטובין בשער המפעל.
קבוצת ה-F – FOB, FAS, FCA, נקודת מסירת הטובין בנמל היציאה.
קבוצת ה-C – CFR, CIF, CPT, CIP – נקודת מסירת הטובין בנמל היעד, אולם זיקת הסיכון עוברת כבר בנמל המוצא מהמוכר לקונה.
קבוצת ה-D – DDU, DDP, DES, DEQ, DAF נקודת מסירת הטובין בהגעה לנקודה מוסכמת במדינת היעד.
תכונות של מניות, שווקים, או נכסים אחרים אשר מחיריהם משתנים באופן חד וחזק.
מכשיר השקעה במסגרתו ברוקר מציע ללקוחותיו התחייבות להצמיד את השקעתם למדד או לסל של מניות, מטבעות או סחורות. הדבר מאפשר למשקיע הקטן להשקיע באינדקס המשקף תעשייה מסויימת או אינדקס של בורסה מסויימת במקום לרכוש את כל המניות בנפרד ולעקוב אחר שינוי משקלן בסל. גישה זו מתאימה למי שמאמין כי לא ניתן להכות את שוק המניות על ידי בחירה סלקטיבית של מניות בודדות או לחלופין למי שמאמין כי תעשייה מסויימת אמורה לעלות, אך אינו מסוגל לזהות את המניות הבודדות שיוליכו את השינוי. הערכה כי תחום הביוטכנולוגיה יעלה בשנים הקרובות יותר מהשוק, עשויה להביא את המשקיעים לרכוש תעודת סל של מניות ביוטכנולוגיה, אשר התמהיל הפנימי שלהם נקבע על פי משקל החברות המייצגות את הענף בשוק בשילוב שיקולים של הגוף המשקיע. בדרך כלל בגלל אופיים הטכני של תעודות הסל ואי התיימרותן להכות את המדדים הרלבנטיים, אלא להיצמד אליהם, דמי הניהול המשולמים בהם הינו נמוך יותר מאשר השקעה באמצעות קרנות נאמנות. חשוב להבחין בין שני סוגי תעודות הסל: במקרים בהם מדובר ב- Exchange Trade Funds, מנפיק התעודה מחזיק בפועל בנכסים המרכיבים את המדד שאחריו עוקבת תעודת הסל ומנהל למעשה קרן אינדקס פתוחה כאשר עליו להתאים את אחזקות הקרן לשינויים במבנה המדד. לעומת זאת מנפיק של Exchange Trade Note אינו מחזיק בנכס הבסיס והצמדה למדד מתבצעת על-ידי שימוש בנגזרים הקשורים לאותו מדד. מבחינתו של המשקיע, ההבדל היחיד הקיים בין שני סוגי התעודות הוא הסיכוי כי מנפיק תעודת הסל שלא מחזיק בנכס הבסיס לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
יתרת התקופה שנותרה עד למועד הפדיון של איגרת חוב. באיגרות חוב נפדות לשיעורין - יתרת התקופה עד לפדיון הסופי של האיגרת. (גם: אורך חיים).
בביטוחי בריאות וסיעוד מתייחס לתקופת הביניים שבה הלקוח הופך להיות זכאי למלוא זכויות הביטוח. בהשאלה תקופה שבה גורם כלשהוא הופך להיות זכאי לבצע דבר מה או לקבל זכות כלשהיא.
תקופה מוגדרת בפוליסת ביטוח, במהלכה לא יהיה המבטח אחרי לתשלום תגמול בגין מקרה ביטוח
שהתרחש בתקופה זו
מלכ"ר הרשום במדינת דלוור שבארה"ב המהווה את גוף האם של IASB (ראה ערך) המטפל בתקינה הבינלאומית החשבונאית. מלכ"ר זה ממומן על ידי גורמים פרטיים במטרה לשמור על עצמאותו. תקציבו ב-2006 עמד על 12 מיליון ליש"ט ובראשו עומדים 22 נאמנים המקבילים לבעלי מניות בחברה מסחרית. לצידם פועל המועצה המייעצת SAC בת 40 חברים המקבילה לדירקטוריון. מועצה זאת מקיימת פיקוח על פעילות ה- IASB המבצע בפועל את עבודת התקינה.
כללי התקינה הבינלאומית העתידים על פי סדרת הסכמים בינלאומיים להיות מיושמים בשלבים שונים ברחבי העולם, על מנת ליצור האחדה של דוחות כספיים, בפרט על רקע תהליך הגלובליזציה של חברות.
התקן החשבונאי הינו סדרת כללים על פיהם עורכים את הדוחות הכספיים. כל תקן חשבונאי המוצא בישראל על ידי המכון לתקינה חשבונאית הכולל בתוכו ייצוג של לשכת רואי החשבון והאקדמיה, מתייחס לנושאים מוגדרים. החל מ- 2005 התקינה החשבונאית בישראל עובר תהליך התאמה עם התקינה החשבונאית הבינלאומית ועד 2008 יש כוונה להגיע לתיאום מלא.
תרשים המספק נתונים על תנועת נייר ערך לאורך זמן עם נתונים נלווים. מקורו של התרשים ביפן. החלק המרכזי של הנר נקרא "הגוף" מציין את הפער בין שער הפתיחה ושער הסגירה ואילו הציר האמצעי נקרא "הציר" ומסמל את קצות המסחר – המרחק בין השער הגבוה היומי לשער הנמוך היומי. כאשר הנר בצבע אדום, שער הפתיחה גבוה משער הסגירה וירוק בו שער הסגירה גבוה משער הפתיחה.
עקרונית ניתן למדוד לכל חברה תשואה על ההון, על ידי היחס בין הרווח לבין ההון העצמי, אולם למעשה מדד זה נפוץ ורלבנטי במיוחד בהשוואות בין בנקים. התשואה המקובלת בין הבנקים המובילים בעולם נעה סביב 15%-20%, כאשר במערכת הבנקאות הישראלית, למעט מקרים חריגים, לא הגיעו בדרך כלל ליותר מ-10%-15%.
יחס פיננסי המבטא את היחס בין דיבידנד במזומן למניה לבין מחיר השוק של אותה מניה כשהרווח מחושב באחוזים לשנה.
מסמך משפטי אשר מוציא הגוף אשר אחראי על הנפקת נייר הערך לציבור. בתשקיף ניתן למצוא מידע על החברה המנפיקה את נייר הערך ואת התנאים להנפקה. כל חברה אשר מתכוונת להנפיק ניירות ערך לציבור כולל קרנות נאמנות חייבות בהצגת תשקיף שיאושר על ידי הרשות לניירות ערך.
דף הבית | ספרים | מבצעים | מחירון | מילון כלכלי עסקי | קישורים | צור קשר | Login | תבור כלכלה ופיננסים | לראש העמוד
