lomdon
ספריםעסקיםכלכלהעיתונותספרים כלכלים
עגלת קניות
על מנת ליצור עגלה חדשה יש ללחוץ על הכפתור: "הוסף לסל" הנמצא ליד המוצר אותו רוצים לרכוש.
הזמן כעת

מילון כלכלי עסקי

המילון כולל בתוכו שמות ומושגים במספר תחומים

תוכל לדפדף רק בחלק של המילון. אם תלחץ על מושגים, תקבל רק את רשימת המושגים ושם תוכל לחפש את הערך הרצוי. במידה ואתה מחפש שמות, לחץ על שמות והמילון יתמקד רק בשמות.

באותו אופן תוכל למקד את החיפוש שלך בעסקים, פיננסים או משפט.

הנחיות לשימוש במילון

כמו כן, אם מצאת מילה או מושג או שם במקום שהוא לדעתך שגוי, נודה לך על משלוח הערה למייל [email protected] בכל מקרה תקבל/י התייחסות חוזרת להערתך וכן המעירים נכונה יתוגמלו על ידי ההוצאה לאור בשי.

במידה ואתם לוחצים על ערך כלשהוא וההסבר אינו מספק אתכם, תקבלו בסוף הערך אפשרות מיידית לבצע חיפוש בגוגל או ב-MSN לגבי המושג המבוקש ולהרחיב את המידע שחיפשתם.

 משפטי משפטי

 עסקי עסקי

 פיננסי פיננסי



קאק, מדד מניות : cac 40

מדד המניות המוביל של צרפת Cotation Assistée en Continu 40 המניות בעלות ערך השוק הגבוה ביותר בבורסת ה Euronext בפריז.


קו מגמה : TREND LINE

תרשים בניתוח טכני של מניה הנעשה לגבי כיווני עבר של נייר ערך (או חוזה עתידי לסחורות בסיסיות) במגמה שהדבר יעזור לחזות תנועות מחירים עתידיות.


קו מנחה : GUIDE LINE

קו בניתוח טכני של מניות שמסביבו נע המחיר בתנודות קטנות יחסיות לגבי הממוצע שלהן במשך מספר שבועות.


קונסולידציה (איחוד) : Consolidation

משמש בהקשרים שונים בעולם העסקי, להלן שתי דוגמאות

  1. קונסולידציה של חובות – הליך בו מתבצע איחוד של כל חובות החייב המרוכזים לחוב אחד אשר לגביו נקבעים מחדש ובמאוחד תנאי החזר. הדבר משמש כהליך הסדר חובות לגבי חייבים שלגביהם הבנק הנושה טרם אמר נואש והערכה כי איחוד החובות ופריסתם תאפשר לחייב לעמוד בהתחייבויותיו.
  2. קונסולידציה בשילוח בינלאומי – איחוד מטענים של לקוחות שונים למטרת יצירת יתרון לגודל לטובת כל המשתתפים. החיוב במשלוחים אוויריים הולך וקטן ליחידה ככל שהמשקל עולה ולכן איחוד משלוחים יאפשר למשתתפים בקונסולידציה להשיג עסקה טובה יותר.


קונסורציום של חתמים : UNDERWRITERS CONSORTIUM

מספר מוסדות פיננסים החוברים יחד לצורך הנפקת ני"ע של החברה. כל מוסד מתחייב לרכוש כמות מסוימת של ני"ע, אם אלה לא ירכשו על ידי הציבור.


קופות גמל בניהול אישי : IRA

Individual Retirement Account

 קופות גמל בניהול אישי המאפשרות לצרכנים לנהל אותן בעצמם או באמצעות מנהלי תיקים, לפי בחירתם. בארה"ב על פי הערכות כרבע מכספי החיסכון הפנסיוני מנוהלים בדרך זו. בישראל החוק להקמת קופות המנוהלות בשיטה זו עבר במהלך 2009 והערכות הן כי הפוטנציאל בשוק בשנים הקרובות הינו כ- 200 מיליארד ₪.


קופת גמל : Provident fund

גוף פיננסי שבו צובר חבר חסכונות שמטרתם הבטחת רמת חייו בעת פרישתו מהעבודה .הקופה משלמת לחבר את הכספים שנצברו בתוספת הרווחים. "ועדת בייסקי", שחקרה את המפולת במניות הבנקים, כללההמלצה להפריד את קופות הגמל מהבנקים, וועדת בכר הובילה ליישום ההפרדה ב 2006. קופות הגמל הן משני סוגים: קופת גמל לשכירים קופת גמל לעצמאיים. מסלול ההשקעה של כספי החיסכון נקבע בדרך כלל על-ידי קופת הגמל, אך יש גם קופות גמל המאפשרות לחוסך לבחור את מסלול ההשקעה הרצוי לו, מבין מסלולים אחדים המוצעים לו על-ידי קופת הגמל. אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר מפרסם את התשואות שהשיגה כל אחת מקופות הגמל.


קופת גמל בנקאית : Bank provident fund

ראה קופת גמל, כאשר קופת גמל בנקאית מתייחס לקופת גמל המופעלת על ידי בנק.


קוקו אג"ח : CoCO Bond

אג"ח המונפקת על ידי מוסדות פיננסיים, בעיקר בנקים, המאפשרת לבנקים לכפות על המחזיקים בהם המרה למניות, אם למשל הון הבנק צנח בשל הפסדים ועל הבנק לחזור להלימות הון הנדרשת על ידי הבנק המרכזי.

משמעות השם הוא קיצור של Contingent Convertible Bond, כלומר, אג"ח מותנית להמרה


קורח

א.     דמות תנ"כית ששימש כראש אופוזיציה למשה רבנו, עד שנבלע באדמה עם תומכיו כעונש.

ב.     מושג לעשיר גדול. "עשיר כקורח" ראה גם רוטשילד ו-רוקפלר.

 


קטרפילר : Caterpillar

החברה הגדולה בעולם לציוד מכני והנדסי. נוסדה ב-1925 , נסחרת בבורסה בניו-יורק וסימנהCAT. אחת מ-30 החברות המרכיבות את מדד הדאו-ג'ונס (ע"ע). ערך השוק שלה נע בין 60 מיליארד במהלך 2012 ל-35 מיליארד $ בתחילת 2016. מספר עובדי החברה נע בתקופה זו בין 125 אלף ל-110 אלף עובדים . בישראל מיוצגת החברה על ידי חברה בת של "זוקו שילובים".


קיינס, ג'ון מיינארד : Keynes John Maynard

ג'ון מיינרד קיינס (1883 - 1946) כלכלן בריטי הנחשב לראשון ההוגים של 'הדרך השלישית' = אסכולת הכלכלה הניאו-קלאסית הליברלית והחשוב בהם של. תפיסתו גובשה בעקבות 'המשבר הגדול' של שנות השלושים, שעיקריה נוסחו בספרו התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף (1935). רבים רואים בתורתו של קיינס 'מפנה', 'מהפכה' במחשבה הכלכלית של הקפיטליזם. קיינס בחן את השיטה המוניטריסטית על-פיה כוחות הביקוש וההיצע של שוק חופשי מאזנים זה את זה ויוצרים משק יציב במצב צמיחה (לאורך זמן) וטען, באופן תקדימי, שלמקרו-כלכלה חוקיות שונה מאשר למיקרו-כלכלה. לדוגמה: בניגוד למשפחה ממוצעת (כלכלת מיקרו) בה קנייה של חבר משפחה אינה משפיעה על הכנסתו של חבר משפחה אחר, ההשפעה הרבה של הגורמים השונים במשק אחד על השני יוצרים פונקציה שונה, מכיוון שכשהמגזר הפרטי (משפחות שצורכות) מחליט להקטין את כמות הקניות נחלש המגזר העסקי ובאופן ישיר יורדת כמות ההכנסות של המגזר הפרטי. לצורך הפישוט בודק קיינס התנהלות תיאורטית של משק סגור. הביקוש במשק, לדעת קיינס, מורכב משלושה גורמים מרכזיים: הביקוש לצריכה פרטית – המידה בה מעוניינים הפרטים לצרוך. ככל שההכנסה הלאומית גבוהה יותר, יש לאנשים כסף פנוי רב יותר ולכן הם יצרכו יותר. ההשקעה (המגזר העסקי)- הביקוש של המגזר העסקי הוא למבנים ומכונות הנחוצים להגביר את הייצור - ככל שההכנסה הלאומית גבוהה יותר, המשק בצמיחה, יש ביקוש גבוה יותר למוצרים ויש סיכוי גבוה יותר שההשקעה תניב פירות, ולכן ההשקעה המתוכננת גבוהה יותר. גם הריבית משפיעה על הרצון להשקיע בשוק ההון לעומת חסכון בבנק, אם כי דבר זה היה נכון, לדעתו, רק לגבי מצבים של תעסוקה מלאה ראו להלן. הנחת הייסוד של קיינס הייתה כי המגזר העסקי מתאים את היקף הייצור, כלומר את הכמות המוצעת של מוצרים, לביקוש הכולל, הלוא הוא הביקוש המצרפי. משמעות הדבר שהמגזר העסקי מציע מוצרים בדיוק בהיקף שמגזרי המשק השונים מוכנים לרכוש. צריכה ציבורית- החלטות הממשלה לצרוך. החלטות אלו אינן נובעות משיקולים מיקרו כלכליים, שכן מטרת הממשלה אינה ליצור רווח לעצמה, ולכן הביקוש של המגזר הציבורי הוא אקסגוני (תלוי רק בהחלטת הממשלה, ולא בשום גורם אחר, כולל ההכנסה הלאומית). ההחלטה של אדם או חברה (מגזר פרטי או עסקי) לצרוך, לחסוך או להשקיע היא מחשבה במיקרו כלכלה, כשמצב הכלכלה במדינה הוא לא שיקול בהחלטות שלו. הדרך היחידה לצאת ממצבי משבר, בהם שיווי המשקל בין ההיצע לביקוש אינו מצב של תעסוקה מלאה, היא מעורבות ממשלתית. קיינס טען שהשיעור היחסי של החיסכון במשק עולה עם עליית רמת ההכנסה, ואילו הגידול בהשקעות קָטָן מהגידול בחיסכון. הכספים הנשמרים כחיסכון מקטינים את כוח הקניה הכללי במשק, ולפיכך נוצר פיגור יחסי בביקוש לסחורות ולשירותים, אם כי במספרים מוחלטים ביקוש זה נמצא בעלייה. עודפי ההיצע על הביקוש יוצרים עודפים, ועימם אבטלה גדלה והולכת. לפי קיינס התפתחות זו אופיינית לכלכלת ארצות הקפיטליזם המאוחר, בהן מצוי מלאי גדול של הון בצורת ציוד, קרקע ומבנים, ולכן קטנה הרווחיות היחסית של השקעות הון נוספות, ובעלי הון מעדיפים להחזיק את חסכונותיהם בצורת כסף ולא בהשקעות בייצור. צמצום ההשקעות והגדלת החסכונות גוררים, כאמור, פער גדל והולך בין ההיצע לביקוש, והעודפים המצטברים יוצרים שפל ואבטלה גואה. ההנחה המקובלת של הכלכלה הקלאסית היתה, כאמור, שקיים איזון אוטומטי בין ההיצע והביקוש מכוחן של מערכות השוק ולכן עודף ייצור כלכלי הוא מן הנמנע. קיינס הראה שההיצע אינו יוצר בהכרח ביקוש בשיעור מספיק לקיום תעסוקה מלאה במשק. ערעורו של קיינס על 'חוק השיווקים' של סיי נחשב לחידוש החשוב ביותר שלו. קיינס הניח שהכלכלה הקפיטליסטית עשויה להתגבר על המגמות היוצרות אבטלה ושפל בעזרת מדיניות ממשלתית של הרחבת הביקוש לסחורות ולשירותים, והגדלת התמריצים להשקעות הון. לשם כך המליץ על הקטנת שער הריבית ואמצעים אחרים לעידוד האשראי, על הוצאות ממשלתיות גדולות, במיוחד בעבודות ציבוריות נרחבות, שיזרימו למשק ביקושים גדולים. למימון הפעילות הממשלתית המליץ קיינס על מימון גירעוני ואף על אינפלציה מרוסנת, שתגרום לעידודן של השקעות, בהבטיחה רווחים גדולים למשקיעים, אם גם במחיר ירידה כלשהי בשכר הריאלי במשק, בעקבות האינפלציה. קיינס הניח שהגדלת ההשקעות הממשלתיות והרחבת התעסוקה יביאו לצמיחה בייצור, וכן גם להשקעות נוספות בשיעור גדול בהרבה מהאמצעים שהוזרמו למשק על ידי הממשלה, בכך יחודשו מגמות ההתרחבות במשק כולו. אמצעים דומים בכיוון הפוך אמורים, לדעת קיינס, להוות גורם מרסן כשמופיעה פעילות יתר כלכלית עם גילויי אינפלציה לא מרוסנת, מה שאמנם אירע בעקבות יישומה של תורת קיינס בכלכלת אירופה וארצות הברית. תורתו של קיינס עוקבת במידה רבה את תורת 'עודף הערך' של מרקס. שניהם ראו את הבעייה העיקרית של הקפיטליזם בתופעות של משבר ואבטלה כרונית כתוצאה מהצבר הון והפחתה מגמתית של השקעות במשק. מרקס ראה בכך תופעה אימננטית לא נמנעת בכלכלה הקפיטליסטית, ולכן לא יכול היה להציע פתרונות מעשיים לתופעות אלה, שכן לדעתו האפשרות האחת למניעת המשברים היא במהפכה הסוציאליסטית. קיינס סבור היה שניתן למנוע או לרכך משברים כלכליים על ידי התערבות ממשלתית המכוונת את השווקים, ואף הציע דרכים מעשיות ליישום מיידי של עיקרי תורתו. התקבלותה של הכלכלה הקיינסיאנית משנות השלושים ועד לשנות הששים והשבעים הייתה כללית ואף הראתה תוצאות שהצדיקו אותה במידה רבה מאוד. הבעייה העיקרית שליוותה את תורתו של קיינס הייתה השאלה של מידת המעורבות הממשלתית הרצויה. פיקוח ממשלתי עמוק ומהודק עשוי היה להוביל לכלכלה של 'קפיטליזם ממלכתי', לפיכך היו שראו בתורתו של קיינס תורה של 'סוציאליזם זוחל'. פיטר טֶמין אכן טוען בספרו ל'תנועת מטוטלת' בין כלכלה קפיטליסטית של 'שוק חופשי', המתאפשרת כשהשווקים פועלים כסדרם באיזון נכון, לבין כלכלה 'סוציאליסטית' של מעורבות ממלכתית, המופיעה כל אימת שמופר האיזון הכלכלי ונדרשת התערבות ממשלתית, ומשחוזרת הכלכלה לתקנה חוזרת הכלכלה הקפיטליסטית. למעשה, בהשפעת תורתו הכלכלית של קיינס ויישומה במרבית ארצות המערב, היו הממשלות, במיוחד זו של ארצות הברית, לסופג ענק של עודפי תוצרת, וסַפָּק של מיליוני מקומות עבודה. אחד המושגים שמגדיר קיינס הוא התעסוקה המלאה (הכוונה היא למצב בו שורר במשק כ- 2%-4% אבטלה המוגדר כאבטלה נורמלית, (הנגרמת ממחפשי עבודה, אבטלה מבנית כתוצאה מאי התאמה בין המקצועות הקיימים במשק לאלה שהמשק זקוק להם). קיינס מקבל את גישת ההיצע וביקוש באופן כללי, אלא שלטענתו פעמים רבות שיווי המשקל בין ההיצע וביקוש אינו במצב של תעסוקה מלאה. לטענתו, בשיווי המשקל המגזר העסקי מייצר את כמות המוצרים שמבקש המשק לקנות (על-פי כללי ההיצע והביקוש), והביקוש שמורכב ממיליוני בתי-אב, אלפי מפעלים, חברות והוצאות ממשלה, לא בהכרח מתיישב במצב של תעסוקה מלאה. ייתכן, לדוגמה, מצב בו ישנה נקודת שיווי משקל בין היצע וביקוש כך שישנם מובטלים או אנשים המעוניינים לעבוד יותר מהעבודה המוצעת בשוק. המחסור בעבודות נובע מכך שלא משתלם לפתוח תעשיה במקום שבו הביקוש נמוך, ויכולת הקנייה הנמוכה נובעת מההכנסות הנמוכות של העובדים שסובלים ממחסור בתעסוקה. כך למעשה נוצר שיווי משקל בין הייצור לצריכה אך עדיין יש אבטלה. כמו כן, טען קיינס כי בתקופות אבטלה קיימת נטייה לקשיחות מחירים ושכר עבודה כלפי מטה, כלומר אין הם יורדים כפי שהיה מצופה מכוחות השוק הטבעיים. בכך ראה סיבה נוספת לאי יכולת להגיע לשיווי משקל חדש של תעסוקה מלאה. כששיווי המשקל הוא בהכנסה לאומית גבוהה ממצב של תעסוקה מלאה, יש בעיה של מחסור בגורמי ייצור - בדרך כלל עבודה. במצב כזה ידרשו העובדים שכר גבוה יותר ויותר (כי יש להם הצעות עבודה אחרות) ובעקבות עליית השכר יעלו המחירים – כך נוצר תהליך של אינפלציה שבו כל עוד לא יקטנו הביקושים תמשיך האינפלציה לצמוח. המצב נקרא פער אינפלציוני. לעומת זאת כששיווי המשקל הוא בפחות מתעסוקה מלאה - הביקושים נמוכים - הייצור קטן ויש מעט מקומות עבודה, ההכנסות נמוכות ולכן הביקושים לא עולים. המצב נקרא פער דפלציוני. במצב זה אין שינויים במחירים. במצב של פער דפלציוני, יש למשק יכולת לייצר יותר ממה שהוא מייצר. ישנם אמצעי ייצור רבים מושבתים שאינם מנוצלים (מפעלים, מכונות, כח אדם וכו'). הסיבה לכך היא הביקוש הנמוך. אם התנאים לא ישתנו לא יבחר המגזר הפרטי להגביר את הצריכה, בשל ראיה מיקרו כלכלית. גם המגזר הציבורי משנה באופן טבעי את הרצון להשקעה כדי להשפיע על תהליכים גדולים של המשק. זהו מצב של שיווי משקל באבטלה. במצב של פער דיפלציוני יש להביא להעלאת ביקושים על ידי המגזר הציבורי. כך כסף מוכנס למשק בכמות גדולה ומתחיל להתגלגל בו. כשהביקושים מצד המדינה גדלים נוצרים מקומות תעסוקה חדשים והביקוש, גם לצריכה פרטית וגם להשקעה עסקית, גדל פי כמה מכמות הכסף שהשקיעה הממשלה וכך מתאפשרת צמיחה. ההשקעה של הממשלה לא יכולה לנבוע מהעלאת המיסים, שכן במצב כזה יורדים הביקושים של המגזר הפרטי והעיסקי והכסף שחוזר אליהם מהממשלה אינו באמת משפיע. תיאוריה זו מסבירה את התהליך בו מדינות רבות יוצאות ממצב של אבטלה במלחמות, בהן מיוצרת ומתכלה באופן מיידי כמות נשק עצומה (למעשה ללא שום תוצרת ממשית למדינה). המדינה נכנסת לגירעונות ענק ומתאוששת, שכן הביקושים הגדולים מייצרים צמיחה במשק ומקומות עבודה – הביקוש הפרטי גדל ונוצרים עסקים חדשים שפורחים (שאינם קשורים למלחמה) ומעלים את רמת החיים. תהליך זה נמשך עד שמסתיימת המלחמה ומוחזרת המדיניות המצמצמת והמשק חוזר בהדרגה לאבטלה. כך מוכיח קיינס צריכה הממשלה ליצור גרעון ודרכו להשקיע במשק על-מנת ליצור צמיחה מחודשת. צמצום הוצאות הממשלה (שהוא הצעד הנדרש במיקרו-כלכלה), לא מובילים לצמיחה אלא להפך - מגבירים את המיתון. הנחות המודל הקיינסיאני שימשו בתקופות מאוחרות יותר לפיתוחה של עקומת פיליפס, הגורסת קשר הפוך בין שעור האבטלה לשיעור האינפלציה. אף כי, כאמור, קיינס ראה בשער הריבית במשק גורם המשפיע על רמת ההשקעות במשק, הרי שבניתוח מצבי שפל כלכלי ואבטלה בלט קיינס בהתעלמו משוק הכספים והשפעתו על המשק. קיינס נבדל בגישתו זו מהכלכלנים הניאו קלאסיים ולאחר מכן הכלכלנים המוניטאריסטיים, שדיברו על חשיבות הריבית בקביעת התוצר הלאומי, וטענו כי התערבות ממשלתית במשק דרך שוק הכספים עדיפה על התערבות דרך שוק הסחורות והשירותים, (הוא "השוק הריאלי" בו נקבע התוצר הלאומי). הוא טען, כי בעת שפל כלכלי ואבטלה, שינוי בשער הריבית (במקרה של אבטלה, כלפי מטה - על מנת להגדיל את התוצר והתעסוקה)אינו יכול להשפיע ממש על התוצר בשל כמה סיבות: הביקושים הנמוכים מדי יוצרים ציפיות פסימיות לגבי כדאיות השקעות חדשות במשק הביקושים הנמוכים מדי גורמים למצב בו מלאי ההון הקים (כגון מכונות) אינו מנוצל במלואו, ולכן אין טעם בהשקעות חדשות. הפירמות וגורמים פרטיים ממעטים לבקש הלוואות מחשש לחוסר יכולתם לפרוע הלוואות בעתיד או מוכנים על כל סכום הלוואה לשלם ריבית נמוכה יותר. לעומת זאת, בעלי כספים עודפים מעדיפים לשמור את כספם במצב נזיל או להעלות את הריבית שידרשו עבור כל סכום הלוואה שיתנו (בשל הגברת הסיכון במתן הלוואות). על ידי הקטנת הביקוש וההיצע גם יחד להלוואות נוצר בשוק הכספים, וליתר דיוק בשוק ההלוואות, מצב בו רמת הפעילות בשוק הכספים היא נמוכה מכדי להשפיע השפעה ממשית על המתרחש בשוק הריאלי. קיינס אף טבע את מושג "מלכודת הנזילות" המתבטאת בירידת שער הריבית במשק עד למינימום אפשרי (מתוך ניסיון ממשלתי לעודד ביקוש דרך הריבית), דבר היוצר בקרב הציבור ציפייה לשינוי עתידי במחירי אגרות החוב רק כלפי מטה, ולכן לסירוב של הציבור לקנות אגרות חוב.כן, גורמות הציפיות לירידה העתידית במחירי האג"ח הימנעות גם מהשקעות בנכסים ריאליים, והממשלה אינה רוצה להעלות מחדש את הריבית בשל חשש שצעד זה יחמיר את השפל הכלכלי. מכאן, שהמשק נכנס במצב זה למעין "מלכודת", בו הציבור נשאר בידיו עם כמויות גדולות של כסף נזיל, אשר אינו מניע את המשק במידה הרצויה. הנטייה להתעלם מהשפעת שוק הכספים על השוק הריאלי הייתה מקובלת עד לשנות ה-60 של המאה ה-20. אף אם נסיבות זמנו של קיינס הצדיקו התעלמות מהשפעת שער הריבית על התוצר הלאומי בזמני אבטלה ושפל כלכלי, כיום הפך להיות שער הריבית אחד הכלים המוניטאריים החשובים המופעלים בידי הבנקים המרכזיים. מנגד, ניתן להצביע על כך שמאז אמצע שנות ה90 של המאה ה20 נמצאת יפן במצב של "מלכודת נזילות" המתבטאת בירידת שערי ריבית עד למינימום אפשרי. קיינס גם גיבש נוסחה שמסבירה פי כמה גדל התוצר הלאומי כתוצאה מהגדלת הצריכה הממשלתית. גודל זה נקרא המכפיל הקיינסיאני.


קנדל, פרופ' שמואל

יליד תל אביב 1951 - 2007 שימש פרופסור למימון באוניברסיטת תל אביב וכן דיקן הפקולטה לניהול בשנים 1999-2003 היה אחראי בין היתר למהפכת לימודי ה-MBA בפקולטה; הקמת בית-ספר לניהול היי-טק HTMS; השגת אקרדיטציה בינלאומית לפקולטה (היחידה בארץ); דירוגה כשלישית באירופה בתחומי המחקר הניהולי, פתיחת תוכנית לתואר שני בחשבונאות; הקמה מחדש של ארגון הבוגרים וחיזוק מותג ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב והמשך קידום תוכניות המנהלים של הפקולטה. קיבל דוקטורט מאוניברסיטת YALE בארה"ב. בשנים 1988-1983 כיהן כפרופ' למימון באוניברסיטה של שיקגו. במקביל הרצה בבית ספר למינהל עסקים WHARTON מהטובים בעולם ללימודי ניהול. מחקריו של פרופ' קנדל עסקו במודלים של תמחור בשוקי ההון, תורת ההשקעות וניהול תיקי השקעות, שיטות מסחר בבורסה, וניהול סיכוני ריבית ומט"ח. בשנת 1988 קיבל את המלגה של חברת BATTERYMARCH המוענקת לחוקרי מימון צעירים מצטיינים בעולם, ובמלגת אלון, המוענקת לחוקרים מצטיינים השבים לארץ. כמה ממחקריו בתחום המימון זכו בפרס על המחקר הטוב ביותר.


קנה והחזק : Buy and Hold

אסטרטגית השקעות הגורסת כי הדבר הטוב ביותר למשקיעים הוא לרכוש תיק מניות ולהחזיק בו תקופה ארוכה מבלי לנסות ולנחש נקודות כניסה ויציאה. מחקרים רבים איששו כי אסטרטגיה זו הכתה את מרבית האסטרטגיות החלופיות שהתבססו על ניסיונות לזהות מגמות בשוק. אסטרטגיה זו אינה פותרת את כל הבעיות וחילוקי הדעות, שכן לא כל הנוקטים באסטרטגיה זו מסכימים על דרך בחירת תיק ההשקעות המועדף.


קניין רוחני : Intellectualproperty (IP)

מושג המשקף זכויות בשם מסחרי/סימן מסחרי או בידע הניתן ליישום מסחרי, כגון פטנט. שם כללי לזכויות הקשורות במושאים שאינם מוחשיים (non-tangible, non-corporeal), ושהם יציר השכל האנושי. קיימים הסדרים משפטיים מפורטים שתחילתם בפסיקת בתי המשפט בשיטת המשפט המקובל (Common Law) והמשכה בעיגון חוקי, קובעים את מושא הבעלות בכל אחד מענפי הקניין הרוחני, את תנאי ההגנה עליהם, את היקף הזכויות, חריגים והגנות, סעדים שונים, אכיפה, ועניינים פרוצדוראליים.


קסטודיאן (בני"ע) : Custodian

שירותי משמורת של ניירות ערך. לקוח המחזיק תיק הרשום בבנק, נהנה משירותי משמורת של ניירות הערך בבנק. דמי המשמרת הם דמי קסטודיאן.


קראט : CARAT

 
שיעור הזהב בסגסוגת המכיל זהב. 24 קראט מוגדר כזהב טהור או 99.999% (לא ניתן להגיע ל-100%). מקור המילה במילים בעלות צליל דומה הן ביוונית, בלטינית ובערבית שפירוש כולן הוא חורב. זרעי פרי החרוב המתאפיינים במשקל אחיד להפליא, שימשו בעבר הרחוק כמשקולות למדידת משקל של אבני חן וזהב.


קרן אינדקס : Index Fund

 סוג קרנות נאמנות שהרכב נכסיהן זהה להרכב המדד המוגדר כ-benchmark עבור אותה קרן. מדובר למעשה במדיניות השקעה מוגדרת שאינה ניתנת לשיקול דעתו של מנהל הקרן. למשל, קרן אינדקס העוקבת אחרי מדד ת"א 25 משקיעה בכל המניות הכלולות במדד לפי משקלותיהן. היות ומדובר בניהול פאסיבי של הקרן, דמי הניהול הנגבים מהמשקיעים בה נמוכים מאלה המשולמים ע"י מחזיקי קרן מנייתית רגילה.


קרן גידור : Hedge fund

קרן שמטרתה לייצר תשואה חיובית ללא תלות בשאלה אם מחירי הנכסים עולים או יורדים. להבדיל מקרנות גידור, מנהלי תיקים או מנהלי קרנות נאמנות בשוק ההון שואפים "להכות את השוק" כלומר, בשוק יורד, מנהל קרן נאמנות יראה כהצלחה השגת תשואה שלילית, בתנאי שהיא גבוהה יותר (שלילית קטנה יותר) מתשואת השוק.


קרן כספית/כספים : (Money Market Fund)

 סוג קרנות נאמנות המשקיעות בניירות ערך (כגון מק"מ- מלווה קצר מועד שערכו הסופי נקוב) ובפיקדונות חסרי סיכון כך שסכום ההשקעה ההתחלתי של מחזיקי יחידות הקרן מובטח. ביטול הסיכון הנומינאלי הכרוך בהשקעה מביא לירידה בתוחלת התשואה כך שלאורך זמן שיעור התשואה על קרנות הכספים נמוך מזה של הקרנות המשקיעות בנכסים מסוכנים.


קרן נאמנות : UNIT TRUST MUNIFUNDS, MUTUAL FUND

מסגרת, שמטרתה השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, בתנאי שנעשתה על סמך הסכם נאמנות ושפרטיה פורסמו באמצעות תשקיף.


קרנגי, אנדרו : Andrew Carnegie

 מלך הפלדה של ארה"ב, בין עשירי העולם בזמנו ונדבן.

יליד 1935 שהיגר לארה"ב בהיותו בן 12 נאלץ לסייע בפרנסת אימו מגיל צעיר. הפך להיות עוזרו של תום סקוט, מנהל ובעלים של חברת רכבות שהפך למנטור שלו. עסקיו של סקוט נהרסו בידי הטייקון הגדול של התקופה – ג'ון די רוקפלר (ע.ע.), בשל תחרות על שירותי הרכבות קרנגי מצא את עצמו נאלץ להתמודד ללא המנטור שמת זמן קצר לאחר מכן.

קרנגי החל להפעיל מפעלי ברזל ופלדה כשהגיע לאוזניו השמועה על תהליך בסמר. סיר הנרי בסמר, הממציא האנגלי הצליח לפתח תהליך לייצור פלדה שקיצר את זמן הייצור ב-99%  קרנגי החל לנצל את הפטנט על מנת להקים מפעלים יעילים שהפכו להיות הגדולים מסוגם בעולם. לאחר שתעשיית הרכבות מיצתה את הגידול שלה ופסי הרכבת שרישתו את ארה"ב הסתיימו ברובם, החל לייצר פלדה לתעשיית הבנייה שגילתה את יתרון הפלדה בבניית גורדי שחקים.

קרנגי עצמו היה אדם הומני ונדיב לב, אך שכר לעבודה כיו"ר חברת הפלדה שבבעלותו, אדם אכזרי ביותר, בשם הנרי קליי פריק (Henry Clay Frick) , בעצמו בעל חברות פלדה, אשר עשה כל דבר שנדרש על מנת להגדיל את רווחי החברה שניהל עבור קרנגי, לרבות הוספת שעות עבודה ארוכות והרעת תנאים לעובדים. במרד שפרץ במפעל בפנסילבניה נהרגו בעת הפגנה שקיימו נגד פריק, מאש שכירי חרב שפריק שכר לדיכוי ההפגנה, 9 עובדים ועשרות נפצעו. קרנגי עצמו העדיף להיות בסקוטלנד מולדתו בחופשה ארוכה, הרחק מהמהומות.

בין הישגיו של קרנגי היה בניית גשר ארוך מפלדה על המיסיסיפי, גשר שהיווה פריצת דרך בתפיסה בבניית גשרים ארוכים. בימיו הגשרים נבנו מאבנים בשיטה ישנה והסטטיסטיקה בארה"ב הראתה כי1 מכל 4 גשרים מתמוטט בפרק זמן קצר. גשרי האבן לא אפשרו גם מפתחים רחבים דיים לאפשר תנועת ספינות בנהר ונדרשה טכנולוגיה חדשה. קרנגי שכר משרד אדריכלים בעל תעוזה והאיץ בהם לנסות הקמת גשר בעזר שימוש בפלדה במבנה שיאפשר תנועת ספינות על המיסיסיפי. הגשר נבנה, אבל בשל חזותו הקלילה אנשים חששו ממנו. על מנת להרגיע את האנשים החוששים מפני התמוטטות הגשר, הוביל קרנגי שיירה, שבראשה פיל, על הגשר והראה אנשים כי בכוחו של הגשר לשאת משקל רב.

ב-1901 מכר את חברתו לג'יי פי מורגן (ע.ע), במחיר של 480 מיליון דולר (שווה ערך לכ-20 מיליארד של ימינו והתמקד במעשי פילנתרופיה רבים. אחד מגולות הכותרת של פעולותיו היתה הקמת ספריות (הוא הקים כ-1600 ספריות בעיקר בארה"ב) את אוניברסיטת קרנגי מלון ועוד מוסדות חינוך רבים. את ההיכל המפורסם הנושא את שמו הקים עוד בטרם מכר את החברה. קרנגי אף אהב להסתופף בקרב אנשי רוח וסופרים וכתב בעצמו מאמרים בסוגיות חברתיות וספרים.


קשרים

ראה נטוורקינג


דף הבית | ספרים | מבצעים | מחירון | קישורים | צור קשר | Login | תבור כלכלה ופיננסים | לראש העמוד

ניהול