| דף הבית | ספרים | מבצעים | פרקים בודדים מכירה | הורדת קבצים | מחירון וטופס הזמנה | קישורים | מילון כלכלי עסקי | צור קשר |
המילון כולל בתוכו שמות ומושגים במספר תחומים
תוכל לדפדף רק בחלק של המילון. אם תלחץ על מושגים, תקבל רק את רשימת המושגים ושם תוכל לחפש את הערך הרצוי. במידה ואתה מחפש שמות, לחץ על שמות והמילון יתמקד רק בשמות.
באותו אופן תוכל למקד את החיפוש שלך בעסקים, פיננסים או משפט.
כמו כן, אם מצאת מילה או מושג או שם במקום שהוא לדעתך שגוי, נודה לך על משלוח הערה למייל [email protected] בכל מקרה תקבל/י התייחסות חוזרת להערתך וכן המעירים נכונה יתוגמלו על ידי ההוצאה לאור בשי.
במידה ואתם לוחצים על ערך כלשהוא וההסבר אינו מספק אתכם, תקבלו בסוף הערך אפשרות מיידית לבצע חיפוש בגוגל או ב-MSN לגבי המושג המבוקש ולהרחיב את המידע שחיפשתם.
כלכלן ומראשי תורת המימון המודרני, חתן פרס נובל לכלכלה ב-2013
קיבל דוקטורט מאוניברסיטת שיקגו ופיתח את תיאוריית השוק היעיל. בעבודה אמפירית שפרסם ביחד עם ג'נסן, פישר ורול הראה כיצד מחירי ניירות ערך מגיבים במהירות למידע חדש והראה כיצד מחירי ניירות הערך משקפים במהירות את מרבית המידע החדש.
במסגרת עבודתו אודות השוק היעיל ביצע אבחנה בין שלוש רמות יעילות השוק: יעיל במובן החלש, כך שהוא משקף את כל המידע ההיסטורי על שערי מניות ותשואתיהם, עניין שעומד בבסיס ההתנגדות לחסידי הגישה הצ'ארטיסטית (ע"ע). יעילות במובן הבינוני או החצי חזק, שמשמעותו שאם השוק אכן במצב הזה, הוא מסוגל להטמיע את כל המידע החבוי בדוחות הכספיים באופן לא טריוויאלי, כך שגם אנליזה מעמיקה, לא אמורה לייצר ערך. ויעילות במובן החזק, שגם מידע הידוע רק לבעלי עניין מועטים, כבר גלום במחירי המניות, דהיינו לא ניתן להפיק ערך גם ממידע פנים.
מרבית החוקרי היום מסכימים כי השוק אינו יעיל במובן החזק, ולכן נדרשת התערבות הרגולטור למניעת השימוש במידע פנים.
באמצע שנות ה-80 החל בסדרת מחקרים שטענו כי המודל המקובל להערכת נכסי הון מודל CAPM (ע"ע) אינו יכול לשמש להערכת נכסים, מאחר והביתא המשמשת כגורם מרכזי בנוסחה, אינה מספיקה וכי קיימים גורמים נוספים.
Federal National Mortgage Association ( FNMA), התאחדות המשכנתאות הפדרלית הלאומית למשכנתאות,
פאני מיי הוקמה על ידי הממשל ב-1938 לאחר השפל הגדול. מטרת לספק נזילות לשוק באמצעות רכישת משכנתאות ממוסדות הלוואה למיניהם. ב-1968 נקבעה מעמדה כחברה פרטית והיא הונפקה. ב-1970 הוקמה חברה נוספת פרדי מאק (ע.ע) והיא חדלה מלהיות מונופול.
החברות מחזיקות בתיק ההלוואות ולעיתים מאגחות אותם ומוכרות אותם כמוצרים פיננסיים לגופים שונים. מדובר במוצרים מגובי משכנתאות. (MBS)
בביקרות שנערכו בחברות התגלו אי סדרים םבשנים 2000-2002 וה נדרשו להגדיל את ההון המינימלי מ-2004 ב- 30%. עניין שצמצם את יכולתם לתמוך בשוק המשכנתאות.
בפברואר 2008, בעקבות משבר האשראי, הסירו הרשויות בארה"ב כמה מהמגבלות, ואישרו רכישה של משכנתאות נוספות בשווי של 200 מיליארד דולר. בעקבות נפילת שוק הדיור צברו החברות הפסדים גדולים, אך למרות זאת, חלקן במימון שוק הדיור האמריקאי שהיקפו 12 טריליון $ ב-2008, גדל ל-5.3 טריליון$. אגרות החוב של החברה נסחרו במשך שנים ברמות של כ- 0.9% מעל אגרות החוב של האוצר האמריקני.
מחזיקים גדולים באג"ח החברות כוללים את רוסיה, סין ויפן אשר רכשו מאות מיליארדי $ של אג"ח החברות הללו. נוכח הפסדיהן של החברות שהצטברו לכ-15 מיליארד $ החליט הממשל בתחילת ספטמבר 2009 להתערב וביצע הלאמה למעשה של הסוכנויות. לחברה יש מניות רגילות, מניות בכורה ואג"ח. ערכן של המניות הרגילות נמחק כליל במהלך שבמהותו דילול עמוק.
במסגרת פעולות החילוץ למשק האמריקאי, הוחל בתהליך ההצלה לשני הגופים: נחתם הסכם עם פאני ופרדי שהאוצר ינהל את החברות, על מנת לשמור על יציבות ולשמר את ערכן של אגרות החוב של החברות. האוצר האמריקני ירכוש עד 100 מיליארד דולר מניות מבוכרות בכל אחת מהחברות, כדי לשמור על מאזן חיובי.
, החברות יפחיתו את חשיפתן לשוק המשכנתאות. הפורטפוליו לא יעלה על 850 מיליארד דולר בסוף 2009, ויפחת ב-10% בשנה עד אשר יגיע ל-250 מיליארד דולר. בנוסף, האוצר יקים יישות פיננסית חדשה שתדאג לאשראי שוטף לפרדי ופאני ול-12 בנקים פדראלים נוספים עד סוף 2009.
השלב הרביעי בתכנית מטרתו לתמוך בהמשך מתן המשכנתאות ולשם כך האוצר החליט לרכוש את תיק ני"ע מגובים משכנתאות, של פרדי ופאני בשוק הפתוח, תיק אשר הידרדר בעקבות המשבר בשוק הדיור. מניות החברות ימשיכו להיסחר בבורסה אך בעליהם לא יהיו זכאים לחלוקת דיבידנדים, שבכל אופן הופסקה רשמית. בעלי המניות יאבדו את זכויות הצבעה כל עוד הממשלה שולטת בחברות
S&P 500 -בעקבות המשבר הוצאו החברות גם ממדד ה
: www.fanniemae.com :אתר החברה :
1. שווה. ערך נומינלי או נקוב של נייר ערך. 2. ערך מתואם של איגרת חוב המחושב על פי ערך הנקוב בתוספת ריבית, הפרשי הצמדה וכד' המבוטא באחוזים מהערך הנקוב.
בלטינית: בדרגה שווה, באותו אופן - תנאים שווים, זכויות וחובות שוות. סעיף בהסכם נאמנות של החברה המגן על בעל איגרות החוב הקיימים במקרה של הנפקה נוספת של איגרות חוב, שאז איגרות החוב יהיו זכאיות לאותו ביטחון כמו הקודמות.
הבנק המרכזי של ארה"ב הזרוע האחראית על המדיניות המוניטארית. במסגרת תפקידיו הבנק אחראי על הבנקים המסחריים, מיישם את המדיניות המוניטארית בעזרת כלי הריבית ופעולות בשוק הפתוח, מפקח על הדפסת כסף ועל השמדתו ועוסק במחקר כלכלי. הבנק מנוהל על ידי 7 חברי מועצת מנהלים ויש לו 12 בנקים אזוריים המפוזרים ברחבי ארה"ב. לא תמיד היה בארה"ב בנק מרכזי. ב-1791 הוקם הבנק המרכזי הראשון שפורק 20 שנה מאוחר יותר. לאחר 5 שנים ב-1816 הוקם הבנק המרכזי השני שפעל עד 1837. בשנה זו הוכרזה מדיניות של בנקאות חופשית ועד 1862 לא פעל בארה"ב בנק מרכזי. ב-1862 החלו לפעול בנקים מרכזיים במדינות שונות, עד אשר הנשיא וודרו וילסון, החליט על הקמה מחדש של בנק מרכזי ב-1913.
עסקה המהווה הסכם בין שני צדדים למסירת סחורה בתאריך עתידי קבוע מראש, עבור סכום שנקבע במועד ביצוע העסקה. כאשר מדובר ב-FORWARD מחיר הקנייה או המכירה מחושב לפי הפרשים בין הריביות הנקובות על שני סוגי המטבעות, אשר מחושבים לפי המטבע המוביל מול המטבע המובל. (ראה ערך ציטוט)
מודל חמשת הכוחות של פורטר הינו מסגרת לניתוח ענף עסקי בו פועל ארגון.
המודל פותח ב-1979 על ידי מייקל פורטר מאוניברסיטת הרוורד, כתגובה למודל SWOT
, אותו ראה פורטר כמודל שאינו תומך בביצועי הארגון.
על-פי פורטר, ישנם 5 כוחות, הקובעים את מצב התחרות לכל תעשייה והם:
א. איום חדירה של מתחרים חדשים
ב.מוצרים תחליפיים
ג. כוח מיקוח של ספקים
ד. כוח מיקוח של הלקוחות
ה. יריבות בין מתחרים קיימים
, כוחות אלה צריכים לעצב את האסטרטגיה העסקית של הארגון. ושילובם , קובע את רמת הרווחיות הפוטנציאלית של אותו ענף בתעשייה.
עסק או אדם בגיר החייב כסף, גם אם החוב נובע מערבויות וכד', יכול ליהנות מסעד של פשיטת רגל. התנאי הבסיסי הוא: תושב ישראל מעל גיל 18 החייב מעל 14,020 ₪. סכום המשתנה מעת לעת יש לשים לב - חברה אינה פושטת רגל אלא נכנסת לפירוק. התהליך הוא למי שהחליט כי הפיתרון המתאים ביותר בשבילו לצורך סילוק החובות הוא מסלול של פשיטת רגל, מגיש בקשה לפשיטת רגל. יש לפעול בדרך הבאה: על החייב למלא טופס בקשת חייב למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל, למלא מסמך המוגדר כדין וחשבון על חובות ונכסים, וכן לצרף כתב ויתור על סודיות. בנוסף, על החייב להכין תצהיר על הסתבכותו הכלכלית. המידע שנמסר נבדק בקפידה ע"י נציגי הכונס הרשמי ובמידה ונמסר מידע שקרי, החייב חשוף לתביעה פלילית מצד כונס הנכסים ולביטול צו הכינוס,אם ניתן לו. פתיחת התיק וקביעת תשלום חודשי לאחר מכן במשרדי הכונס הרשמי באיזור המגורים או ניהול העסק, פותחים תיק, ומשלמים אגרה כ- 2000 ₪. נציג הכונס הרשמי יקבע על סמך הנתונים שבידיו ובהתחשב בחוק הגנת השכר תשלום חודשי, כתנאי לקבלת עיכוב הליכים. במעמד זה החייב מוכרח להופיע פיזית קביעת התשלום החודשי היא מעין חקירת יכולת כמו בהוצאה לפועל. בשלב זה ידרוש הכונס הרשמי להשלים מסמכים רלוונטיים להמשך הליך פשיטת הרגל, ורק השלמתם יינתן אישור לגשת לבית-המשפט ולפתוח תיק פשיטת רגל. ראה גם ערך כינוס נכסים
החוק לתיקון פקודת מס הכנסה המוכר כ"הסכם פטקא", נגזר מחוק מס אגרסיבי שנחקק על ידי השלטונות האמריקאים ולפיו נאלצים גופים פיננסיים בעולם להתקשר עם השלטונות האמריקאיים ולהעביר מידי שנה פרטים אודות לקוחותיהם שהם אזרחים אמריקאיים, באופן שעשוי להפר סודיות בנקאית ואף להתנגש עם חוקים במדינות אחרות. מטרת החוק מניעת העלמות מס על ידי אמריקאיים בעת שהם משקיעים כספים מחוץ לארה"ב
1. פעולה להקטנת סיכון על ידי גיוון. 2. תהליך שנוצר על ידי בניית תיק השקעות שבו תנודה של נייר ערך אחד המצוי בתיק מנטרלת תנודה של נייר ערך אחר.
מצב בו חלה ירידה בערכו של מטבע מסוים ביחס למטבע אחר. תהליך הפוך לתהליך הייסוף, ראה ערך.
רמת הפינק שיט היא רמה הנמצאת מתחת לבולטין בורד (ראה ערך). חברות שאינן יכולות להיסחר ברשימה הראשית בשל אי עמידה בתנאים, מועברות לבולטין בורד. במידה והם אינן עומדות גם בתנאיה של מסגרת זאת הם מועברים לפינק שיט, הרשימה הנמוכה ביותר בהירארכיית המסחר של הנאסד"ק המתאפיינת בסחירות נמוכה ובתנודתיות גבוהה. מסגרת המסחר הזאת נקראת על שם צבע הדפים בהם הודפסו רשימות המניות ונתוניהם במסגרת זאת.
פיצויי פיטורין הוא סכום כספי המשולם לעובד שסיים את עבודתו בנסיבות מסויימות כיום הדבר מוסדר במסגרת חוק אשר קובע כי על המעסיק להפריש מידי חודש מתוך מתוך גוף המשכורת העיקרי של העובד (למשל ללא דמי נסיעה או הטבות לא סדירות אחרות כגון בונוסים מיוחדים) סכום של 6% בשנת 2014, סכום אותו זכאי העובד לקבל בכל מקרה בעת סיום עבודתו.
החוק בעבר קבע כי עובד שסיים למעלה משנה עבודה זכאי לפיצויי פיטורין בגובה של משכורת לכל שנת עבודה (8.3%) משכרו באם עבד למעלה משנה אצל המעסיק ופוטר, או שחלו שינויים בתנאי עבודת העובד באופן שניתן לראות אותן כהרעה, למשל העתקת המפעל למרחק גדול ממקומו המקורי, או שהחברה פשטה רגל או פורקה.
כיום לנוכח הצורך לבצע הפרשה שוטפת, הרי בקרות אחד מהמקרים המתוארים, העובד יקבל מהקרן המחזיקה את כספו את הסכום שהופרש לטובתו לרבות רווחים שנצברו ובנוסף על המעסיק להשלים את ההפרש של 2.3% מהשכר בתנאי המתוארים. במקרים בהם העובד התפטר בעצמו ללא עילה, סכום ההשלמה לא ישולם לו על ידי המעסיק.
יש מקרים בהם עובדים בכירים או עובדים במונופולים משיגים תנאים מיוחדים של פיצויים מוגדלים של 200% למשל (כלומר, שווה ערך של חודשיים עבודה לכל שנה) או סכומים המוגדרים "מענק הסתגלות" שהם מספר חודשי שכר המשולמים ללא צורך שהעובד או המנהל יתייצבו במקום עבודתם..
פרופ' סטנלי פישר יליד 1943 (בזמביה של היום) מונה לנגיד בנק ישראל במאי 2005 וכיהן עד 2013 בעקבות המינוי הוא ואשתו רודה "עשו עלייה".לפני כן שימש בתפקיד סגן יו"ר סיטיגרופ, משנה למנכ"ל קרן המטבע הבין-לאומית וסגן נשיא לפיתוח כלכלי וכלכלן ראשי של הבנק העולמי. פישר בוגר תואר ראשון ושני שך LSE, ותואר שלישי בכלכלה ב- MIT , שם כיהן בהמשך כראש המחלקה לכלכלה. שימש כמרצה לכלכלה באוניברסיטת שיקגו עד 1973, ומאותה שנה קיבל מינוי לפרופסור-חבר בחוג לכלכלה ב- MIT. פישר הוא גם מרצה אורח באוניברסיטה העברית בירושלים ובסטנפורד. נתניהו, בהיותו שר אוצר בממשלת שרון, שכנע את פישר שהיה מועמד ריאלי לתפקיד נגיד הבנק העולמי לקחת את תפקיד נגיד בנק ישראל ולנסות לתרום להצלחת המשק הישראלי.
פישר נבחר לתפקיד הנגיד ואז ב-2010 המשיך לקדנציה שניה, אך החליט לפרוש ב-2013 לאחר שלוש שנים בתפקיד ובסך הכל 8 שנים. לאחר מספר חודשים בתחילת 2014, קיבל הצעה להתמנות לסגנה של ג'נט ילן ששימשה כיו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, (הפדרל רזרב, ע"ע) ולאחר מספר חודשים התמנה לתפקיד זה.
שר אוצר 1963-1968, 1969-1974 1906 – 1975 יליד פולין, עלה ב-1929. החל את פעילותו הציבורית במוסדות מקומיים בכפר סבא ועמד בראש מפעל המים המקומי. שימש סגנו של לוי אשכול בחברת המים "מקורות" בין השנים 1937 עד 1947.
ב-1947 התמנה למנהל "אגף האפסנאות" של ההגנה ועם הקמת המדינה היה מנכ"ל משרד הביטחון (1949-1951) ולאחר מכן מנכ"ל משרד האוצר (1953-1955).
ב-1955 מונה לשר התעשייה והמסחר ושקד על פיתוח התעשייה בערי פיתוח ודאג להשיג תקציבים לבניית מפעלים ולפרויקטים לאומיים גדולים כמו המוביל הארצי. ב- 1959 נבחר לכנסת מטעם מפא"י וכיהן בכנסת באופן רציף עד מותו. ספיר השקיע מאמצים לשכנע משקיעים זרים לבנות מפעלים בישראל. דוגמה לכך הייתה כשהזמין ב-1960 את התעשיין ישראל פולק לבוא לישראל ולהקים מפעל לטקסטיל. ספיר רצה למקם את המפעל בקריית גת, ישוב שזה אך הוקם, והיה זקוק לזריקת עידוד, אלא שחשש מכך שפולק יירתע מריחוקו של היישוב מגוש דן. הוא אסף את פולק במכוניתו בחמש לפנות בוקר ממלונו בתל אביב, וציווה על נהגו לנסוע בשיא המהירות לקריית-גת. מאחר והתנועה באותה שעה הייתה מאוד דלילה, נמשכה הנסיעה פחות מחצי שעה, וכך השתכנע פולק להקים את המפעל במחשבה שמדובר במרכז הארץ.
ספיר כיהן בתפקיד שר המסחר והתעשייה בין השנים 1955-1965, ושב לכהן בתפקיד בין השנים 1970-1972. בחלק מהשנים (1963-1965, 1970-1972) כיהן ספיר כשר האוצר נוסף על תפקידו במשרד המסחר והתעשייה. עם מינוי לוי אשכול כראש ממשלה ב-1963, נתמנה ספיר לשר האוצר, בנוסף על תפקידו כשר התעשייה והמסחר. בתפקיד זה כיהן ספיר עד מרץ 1974, למעט תקופה של כשנה ורבע (אוגוסט 1968-דצמבר 1969), אז כיהן כשר בלי תיק. עם התפטרותה של גולדה מאיר מתפקיד ראש הממשלה לאחר מסקנות ועדת אגרנט ב-1974.
ספיר תמך ביצחק רבין, תמיכה שהועילה לרבין לגבור על פרס בקושי על המועמדות לרוה"מ מטעם מפלגת העבודה. משנת 1974 מילא ספיר את תפקיד יו"ר הסוכנות היהודית עד שמת מהתקף לב ב-12 באוגוסט 1975.
הפנקס שחור של ספיר היה מסימני ההיכרו שלו ושם היה רושם את הבקשות ואת המהלכים המתוכננים. למרות הרקע הסוציאליסטי, רצה לזרז את פיתוח הארץ, וסייע לבעלי הון שהשקיעו בישראל, במיוחד היה רגיש ליצירת תעסוקה. על כך זכה לשבחים וגם לביקורת, על שיצר מיליונרים רבים.
במשך שנים נחשב לאיש החזק בפוליטיקה הישראלית ובמשך תקופה מסוימת זכה לתואר "ממליך ראשי ממשלות". תדמיתו של ספיר בציבור הייתה של דמות עממית מחוספסת, טמפרמנטית, בולדוזר שמניע דברים, אשר נוטה לחסות על בעלי הון, שנעזרים בו להאדיר את הונם יותר, אך המטרה העליונה שלו היא טובת החברה והכלכלה הישראלית, והוא לא התעשר אן חמד טובות הנאה לעצמו. חי בדירה צנועה בכפר סבא, ובעת שהותו בירושלים בענייניו הוא חלק חדר עם פוליטיקאי חבר שחולק על-ידי מחיצה מבד. יש הטוענים שהיה מהטובים בין שרי האוצר ורבים מאלה שזוכרים אותו מתגעגעים אליו ואל תקופתו. אחרים מבקרים היבטים שונים של פעילותו הנמרצת, המאופיינת על ידי ניהול ריכוזי ואישי, שאינו מתיישב עם כלכלת שוק ועל העדפת חברי מפלגה במקומות התעסוקה הציבוריים.
פקודה שהגיונה מבוסס על מומנטום של השוק או במחיר מנייה. העיקרון הוא אם נייר הערך יורד בשיעור מסויים מכור, מתוך הנחה שיש מומנטום והנייר עלול לרדת במידה ניכרת וזאת על מנת למנוע הפסדים נוספים. מקורה של הפקודה הוא באורח המחשבה של המשקיעים הטכניים.
פקדון המתחדש מידי יום עם ריבית זכות הנקבעת מידי יום על ידי הבנק המחזיק בפיקדון.
שמו הרשמי הוא האיגוד הפדרלי למשכנתאות לבתים - Federal Home Loan Mortgage Corporation וכמו בפאני-מיי אומץ הכינוי הנובע מההגייה של קיצור שמו. התאגיד הוקם ב- 1970 על מנת לאזן את המונופול שהיה עלול להיווצר מקיומה של פאני מיי. מבחינת תפקיד והמשבר האחרון, עיין ערך פאני מיי.
החברה נסחרת ב- NYSEוהסימול שלה הוא: FRE
לפרדי-מק, הממוקמת בווירג'ינה, יש חוב של כ-103 מיליארד דולר אותו היא צריכה לשלם עד ה-30 בספטמבר, ראה פרטים בהסכם ההבראה בערך: פאני מיי.
תהליך במסגרתו מוצגת לפני שלטונות המס בעיה היפוטתית המייצגת עסקה עתידית על מנת שיחוו את דעתם לגבי כשרותה המשפטית ותוצאות המס שלה. על פי ההחלטה העקרונית של שלטונות המס, עשויים השותפים לעסקה להחליט אם ברצונם לקיימה או הא לשנות בה פרטים שונים.
על פי יחס. כלומר כל זכות שמחלקים אותה על פי יחס שנקבע. למשל הדיבידנד מחולק פרו ראטה, פירושו שמי שמחזיק באופן יחסי בכמות מסויימת של מניות יקבל את חלקו היחסי בדיבידנד.
חברה הנמנית על תל אביב 25 ונסחרת גם בניו-יורק. "פריגו" עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרי בריאות, ביניהם, תרופות ללא מרשם רופא ותוספי מזון שונים, המשווקים ברחבי העולם. לאחר שהחברה התמזגה עם אגיס בתחילת 2005, נרשמה בבורסה תל אביב עקב החלפת מניות שבוצעה, במקום רישומה של אגיס בתל אביב. בשנת 2013 ביצעה פריגו רכישה ענקית של חברה תרופות מאירלנד - אלאן ב- 8.6 מיליארד $.
מחשובי הכלכלנים בעולם 1912-2006, חתן פרס נובל לכלכלה 1976. מייסד "אסכולת שיקגו", אוניברסיטה בה חקר ולימד מ-1946 ועד פרישתו לגמלאות.
הגדיר את המושג כלכלה פוזיטיבית ככלכלה המתייחסת לתופעות הכלכליות כחוקי טבע, ללא הכללת ערכים מוסריים בתהליך הניתוח, כפי שלא בוחנים את חוקי הפיסיקה בהקשר מוסרי רק בדרך זו ניתן להבין כיצד פועלים כוחות הכלכלה ורק כך ניתן לבחון אלו חוקים ברצוננו לחוקק על מנת להשיג את יעדינו, זאת להבדיל מכלכלה נורמטיבית שבה כלי הניתוח משולבים בעקרונות מוסריים ולכן לא ניתן לקבל תמונה נכונה על הקשר הסיבתי.
מחקריו כללו בין היתר: מחקרים באקונומטריקה, בה היה חלוץ של שיטות בתחום הדגימה.
מחקר שערך עם סימון קוזנץ שגילה שפיקוח ממשלתי על כניסה למקצועות הרפואיים, גרם לעלייה בתעריפי הביקור אצל רופאים. פרידמן ככלל דגל באי התערבות ממשלתית.
ההישג הגדול שהוזכר כאחת הסיבות העיקריות לפרס נובל הוא תיאוריית ההכנסה הפרמננטית. התיאוריה שהסבירה את הפרדוקס בין העובדה שנראה כאילו שיעור החסכון עולה עם גידול ההכנסה, בעוד שעל פני זמן, נראה היה ששיעור החסכון הינו נמוך בהרבה. הפתרון לחידה, היה תיאוריית ההכנסה הפרמננטית, על פיה החלטות ההוצאה של היחיד תלויים בתפיסה ההכנסה לטווח ארוך (הפרמננטית) הרבה יותר מאשר שינויי הכנסה זמניים (טרנזיטוריים) לכל כיוון.
פרידמן פיתח את התיאוריות המוניטאריות והתייחס אל כסף כאל נכס שהציבור משתוקק להחזיק בו. רצונו של הציבור להחזיק בנכס הוא פונקציה של ההכנסה, הריבית והאינפלציה הצפויה. אם היצע הכסף יגדל, התוצאה בתחילה תהיה גידול בהכנסה, אך במשך הזמן תהיה עליית מחירים בערך באותו יחס. כך לראשונה השתמשו ברעיון של פיגורי זמן ארוכים ומשתנים: בדרך כלל נדרשים כ- 9 חודשים עד שמדיניות מוניטארית משפיעה על התוצר וההכנסה ועוד תשעה חדשים לפני שמורגשת ההשפעה העיקרית על המחירים. הספר בו ניסה פרידמן להמחיש בצורה מלאה ביותר את תפקידו הפעיל של הכסף היה היסטוריה מוניטארית של ארה"ב 1867-1960 שנכתב במשותף עם אנה שוורץ.
ב-1967 בכנס האגודה הכלכלית האמריקנית הראה כי התיזה המוכרת כעקום פיליפס שאפשר לפוליטיקאים, בחירה כביכול בין אינפלציה לבין אבטלה, משולל תוקף מיסודו (שנות השבעים בעקבות משבר הנפט הוכיחו את זה באופן חד כי בשוק שררה הן אבטלה גבוהה והן אינפלציה גבוהה). פרידמן הראה כי אם השלטונות ינסו למחוק את האבטלה ולהגדיל את התוצר, במחיר של אינפלציה, הכלכלה תגיע בסופו של דבר לאותו שיעור אבטלה, אבל עם שיעור אינפלציה גבוה יותר.
רשת רו"ח השני בגודלה בעולם עם 25 מיליארד$ הכנסות ב-2007 ו-147,000 עובדים ב-150 מדינות. הרשת היא תוצאה של מיזוג שני משרים גדולים ב-1998 שראשיתם במאה ה-19. בישראל מיוצגת בידי קסלמן את קסלמן שנוסדה ב-1924 ומעסיקה 800 עובדים.
1. סכום המשולם בתוספת או מעבר למחיר בסיסי, לדוגמא, כאשר בנק חברה נמכרת במחיר העולה על ההון העצמי, ניתן לומר כי היא נמכרה בפרמיה מעל ההון העצמי. לחלופין, כאשר מועברת שליטה בחברה, והמחיר לקבוצת בעלי השליטה הינו גבוה ממחיר השוק של המניות, הביטוי הוא החברה נמכרה בפרמיה ביחס או מעל מחיר השוק. 2. דמי ביטוח – המרכיב המשולם בעבור הסיכונים בביטוח. 3. מחיר אופציה – המחיר המושפע מהיחס בין מחיר נכס הבסיס ומחיר המימוש, משך הזמן, שער הריבית ותנודתיות הנכס.
מצב בו השוק מוכן לשלם על חברה ערך הגבוה לכאורה מהערך האמיתי הנוכחי שלה בגלל קיומה של הנהלה טובה, אשר בדרך בה היא מנהלת את החברה צפויה לחברה עליית ערך בעתיד.
עודף תשואה שדורש המשקיע בעבור השקעה בנייר ערך כנגד הסיכון הכלול בנייר, בהשואה לנכס חסר סיכון.
המחיר המשולם על ידי מחזיק הנייר בעבור הזכות להמירו למנייה. מתייחס בדרך כלל לכתב אופציה או אג"ח להמרה המומרים למנייה, הסכום המשולם על מנת לממש את ההמרה.
| שנה | שם עברית | כיתוב אנגלי | קיים ערך במילון | ארץ | איזכור נושאי הפרס |
| 1969 | רגנאר פריש | Ragnar Frisch | נורבגיה | פיתוח מודלים דינאמיים בכלכלה | |
| יאן טינברגן | Jan Tinbergen | הולנד | |||
| 1970 | פול א. סמואלסון | Paul Anthony Samuelson | √ | ארצות הברית | תרם במגוון תחומים כלכליים: עיין ערך במילון |
| 1971 | סיימון קוזנץ | Simon Kuznets | ארצות הברית | פיתח גישה למדידת צמיחה כלכלית ותרם לתובנות לגבי המבנה הכלכלי-חברתי, ולתהליך ההתפתחות. | |
| 1972 | ג'ון היקס | John Richard Hicks | בריטניה | עבור תרומתו החלוצית לתאוריית שיווי המשקל הכללי ולתאוריית הרווחה | |
| קנת ארו | Kenneth Arrow | ארצות הברית | תרומתם לתאוריית שיווי המשקל הכללי בכלכלה, ולתאוריה של כלכלת רווחה. משפט אי האפשרות של ארו, הינו משפט מפתח בהבנת רווחה חברתית | ||
| 1973 | וסילי ליאונטייף | Wassily Leontief | ארצות הברית | מודלים של תשומה תפוקה- סחר בינ"ל | |
| 1974 | גונאר מירדל | Karl Gunnar Myrdal | שבדיה | על עבודתם החלוצית בתחום הכסף והתנודות הכלכליות, ועל האנליזה של הקשר בין כלכלה, חברה וממסד | |
| פרידריך פון הייאק | Friedrich August von Hayek | בריטניה | |||
| 1975 | לאוניד ויטלייוויץ' קנטורוויץ' | Leonid Kantorovich | ברית המועצות | על תרומתם לחיזוק התיאוריה של אופטימיזציה בהקצאת המשאבים | |
| טג'אלינג ס. קומפאנס | Tjalling Koopmans | ארצות הברית | |||
| 1976 | מילטון פרידמן | Milton Friedman | √ | ארצות הברית | על השגיו בתחום ניתוח פוקנציית הצריכה, ההיסטוריה המוניטרית וייצוב מוניטארי |
| 1977 | ברטיל אולין | Bertil Ohlin | שבדיה | על תרומתם להתיאוריה של הסחר הבינלאומי ותנועות הון בינלאומיות". | |
| ג'יימס מיד | James Meade | בריטניה | |||
| 1978 | הרברט סיימון | Herbert Alexander Simon | ארצות הברית | על מחקרו הייחודי בתחום הכלכלה ההתנהגותית ותהליך קבלת ההחלטות של גופים עסקיים | |
| 1979 | תיאודור שולץ | Theodore Schultz | ארצות הברית | ||
| ארתור לואיס | William Arthur Lewis | בריטניה | |||
| 1980 | לורנס קליין | Lawrence Klein | ארצות הברית | עבור יצירת מודלים באקונומטריקה ויישומם בניתוח של תנודות כלכליות ומדיניות כלכלית | |
| 1981 | ג'יימס טובין | James Tobin | ארצות הברית | ||
| 1982 | ג'ורג ' שטיגלר | George Joseph Stigler | ארצות הברית | בעבור מחקריו החלוציים על מבנה תעשיות, תפקוד שווקים, הסיבות לרגולציה ציבורית ותוצאותיה | |
| 1983 | ז'ראר דברה | Gérard Debreu | ארצות הברית | על שילוב שיטות אנליטיות בתאוריה הכלכלית ועל הניסוח החדש והמדויק של תאורית שווי משקל כללי | |
| 1984 | ריצ'רד סטון | Richard Stone | בריטניה | ||
| 1985 | פרנקו מודיליאני | Franco Modigliani | ארצות הברית | על ניתוחיו החלוציים של פונקציית החיסכון ושל שווקים פיננסיים. ביחד עם מילר מוכרים החוקים לגבי מבנה הון של פירמה מודליאני-מילר M&M | |
| 1986 | ג'יימס מ. ביוקנן | James McGill Buchanan | ארצות הברית | תרומתם לתאורית הבחירה הציבורית | |
| 1987 | רוברט סולו | Robert Merton Solow | ארצות הברית | תרומתו לתאוריה של צמיחה כלכלית | |
| 1988 | מוריס אלה | Maurice Allais | צרפת | על תרומותיו החלוציות לתאורית השווקים וניצול יעיל של משאבים | |
| 1989 | טריגבה הבלמו | Trygve Haavelmo | נורבגיה | קידום יסודות תורת ההסתברות אקונומטריקה וניתוחים שלו של מבנים כלכליים בו זמנית | |
| 1990 | הארי מרקוביץ | Harry Max Markowitz | √ | ארצות הברית | על תרומתם להערכת נכסי הון. מודל מרקוביץ לבחירה בין תשואה לסיכון. שארפ כמפתח עיקרי של מודל CAPM להערכת נכסי הון. |
| מרטון מילר | Merton Howard "Mert" Miller | ארצות הברית | |||
| ויליאם שארפ | William Forsyth Sharpe | √ | ארצות הברית | ||
| 1991 | רונאלד קואז | Ronald Harry Coase | בריטניה | ||
| 1992 | גארי בקר | Gary Becker | ארצות הברית | ||
| 1993 | רוברט פוגל | Robert Fogel | ארצות הברית | בעבור "חידוש המחקר בהיסטוריה הכלכלית, שנעשה על ידי יישום תאוריות כלכליות ומתודות כמותיות, למען הסברת שינויים מוסדיים וכלכליים | |
| דאגלס נורת ' | Douglass Cecil North | ארצות הברית | |||
| 1994 | ג'ון פורבס נאש | .John Forbes Nash, Jr | ארצות הברית | ג'ון נאש, על מחקריו פורצי הדרך בתחום תורת המשחקים. מוכר במיוחד שיווי משקל נאש, כשיווי משקל יציב ולא אופטימאלי | |
| ג'ון הרסני | Harsányi János Károly | ארצות הברית | |||
| ריינהרד סלטן | Reinhard Selten | גרמניה המערבית | |||
| 1995 | רוברט לוקאס | Robert Emerson "Bob" Lucas, Jr | ארצות הברית | מחקרים בתחום ציפיות רציונאליות והשפעתם על אמצעי מדיניות כלכלית | |
| 1996 | ג'יימס מירליס | James Alexander Mirrlees | בריטניה | התיאוריה הכלכלית של תמריצים תחת מידע א-סימטרי | |
| ויליאם ויקרי | William Spencer Vickrey | ארצות הברית | |||
| 1997 | רוברט סי מרטון | Robert Carhart Merton | ארצות הברית | תרומתם בנושא תמחור האופציות | |
| מירון שולס | Myron Samuel Scholes | ארצות הברית | |||
| 1998 | אמרטיה סן | Amartya Kumar Sen | הודו | על עבודותיו בתחום הרעב ההמוני, תאורית התפתחות האדם, כלכלת רווחה וחקר המנגנונים בבסיסו של העוני, ועל תרומתו בתחום הפוליטי לתאוריה הליברלית. | |
| 1999 | רוברט מנדל | Robert Mundell | קנדה | על עבודתו החלוצית בדינמיקה מוניטרית ואזורי מטבע אופטימליים | |
| 2000 | ג'יימס הקמן | James Joseph Heckman | ארצות הברית | על עבודה חלוצית באקונומטריקה ומיקרו כלכלה. | |
| דניאל מקפאדן | Daniel Little McFadden | ארצות הברית | |||
| 2001 | ג'וזף שטיגליץ | Joseph Eugene "Joe" Stiglitz | ארצות הברית | עבור עבודתם על הדינמיקה של זרמי מידע ופיתוח שוק. | |
| ג'ורג' אקרלוף | George Arthur Akerlof | ארצות הברית | |||
| מייקל ספנס | Michael Spence | ארצות הברית | |||
| 2002 | דניאל כהנמן | Daniel Kahneman | ישראל, ארצות הברית | כהנמן, prospect theor',היתה למעשה חלק מהבסיס לכלכלה ההתנהגותית ופותחה עם עמוס טברסקי ז"ל | |
| ורנון סמית | Vernon Lomax Smith | ארצות הברית | |||
| 2003 | רוברט אנגל | Robert Fry Engle III | ארצות הברית | עבור שיטות של ניתוח סדרות עיתיות בכלכלה עם השתנות ותנודתיות על פני זמן | |
| קלייב גריינג'ר | Sir Clive William John Granger | בריטניה | |||
| 2004 | פין קידלנד | Finn Erling Kydland | נורבגיה | על תרומתם לניתוח מקרו כלכלי דינמי: העקביות של מדיניות כלכלית והכוחות המניעים מאחורי מחזורים עסקיים בזמן | |
| אדוארד פרסקוט | Edward Christian Prescot | ארצות הברית | |||
| 2005 | ישראל אומן | Robert John Aumann | ישראל | על מחקריהם בתורת המשחקים | |
| תומאס שלינג | Thomas Schelling | ארצות הברית | |||
| 2006 | אדמונד פלפס | Edmund S. Phelps | ארצות הברית | על תרומתו בחקר היחס בין אינפלציה ואבטלה. | |
| 2007 | לאוניד הורביץ ' | Leonid Hurwicz | ארצות הברית | על פיתוח תאוריית התכנון המכניסטי | |
| אריק ס. מסקין | Eric Stark Maskin | ארצות הברית | |||
| רוג'ר ב. מאירסון | Roger Bruce Myerson | ארצות הברית | |||
| 2008 | פול קרוגמן | Paul Robin Krugma | ארצות הברית | תרומה לתיאוריה חדשה של סחר וכלכלה גיאוגרפית | |
| 2009 | אלינור אוסטרום | Elinor Ostrom | ארצות הברית | על ניתוחם את הכלכלה הארגונית, בפרט ביחס למשאבי הכלל. | |
| אוליבר ויליאמסון | Oliver Eaton Williamson | ארצות הברית | |||
| 2010 | כריסטופר פסירידס | Sir Christopher Antoniou Pissarides | בריטניה | על מחקרם בתחום הפערים בין הביקוש להיצע בשוק העבודה | |
| דייל מורטנסן | Dale Thomas Mortensen | ארצות הברית | |||
| פיטר דיאמונד | Peter Arthur Diamond | ארצות הברית | |||
| 2011 | כריסטופר סימס | Christopher Albert "Chris" Sims | ארצות הברית | על מחקרם האמפירי על הגורמים וההשפעות בתחום המקרו-כלכלה | |
| תומס סרג'נט | Thomas John "Tom" Sargent | ארצות הברית | |||
| 2012 | אלוין רות | Alvin Elliot Roth | ארצות הברית | לתאוריה של הקצאות יציבות והפרקטיקה של עיצוב שוק | |
| לויד שפלי | Lloyd Shapley | ארצות הברית | |||
| 2013 | יוג'ין פאמה | Eugene Fama | √ | ארצות הברית | עבור הניתוח האמפירי של מחירי נכסים (שוקי המניות) |
| רוברט שילר | robert J. Shiller | ארצות הברית | |||
| פטר האנסן | Lars Peter Hansen | ארצות הברית | |||
| 2014 | ז'אן טירול | Jean Tirole | לא | צרפת | האופן שבו יכולות ממשלות לבצע רגולציה במגזרים שונים |
| 2015 | אנגוס דיטון | Angus Deaton | לא | סקוטלנד-ארצות הברית | ניתוח הצריכה העוני והרווחה |
פשיטת רגל היא מצב בו אדם נפרד מנכסיו ומפסיק להיות הבעלים של נכסיו, כאשר המטרה היא לטפל בנכסי החייב וכך לשלם את חובותיו. בדרך כלל למי שמגיע לפשיטת רגל אין נכסים ולכן אין לו ממה להיפרד, והוא עושה זאת על מנת לקבל הגנה של עיכוב הליכים משפטיים המתנהלים נגדו ופתיחת דף חדש בעתיד. פקודת פשיטת רגל מ- 1980 מגדירה את התהליך. כאשר כונס הנכסים הרשמי מנהל את התהליך תוך כדי איזון בין זכויותיו של החייב לזכויות הנושים.
דף הבית | ספרים | מבצעים | מחירון | קישורים | צור קשר | Login | תבור כלכלה ופיננסים | לראש העמוד
