| דף הבית | ספרים | הערכות שווי | מבצעים | פרקים בודדים מכירה | הורדת קבצים | מחירון וטופס הזמנה | מילון כלכלי עסקי | קישורים | צור קשר |

המילון כולל בתוכו שמות ומושגים במספר תחומים
תוכל לדפדף רק בחלק של המילון. אם תלחץ על מושגים, תקבל רק את רשימת המושגים ושם תוכל לחפש את הערך הרצוי. במידה ואתה מחפש שמות, לחץ על שמות והמילון יתמקד רק בשמות.
באותו אופן תוכל למקד את החיפוש שלך בעסקים, פיננסים או משפט.
כמו כן, אם מצאת מילה או מושג או שם במקום שהוא לדעתך שגוי, נודה לך על משלוח הערה למייל Michael@tavor.biz בכל מקרה תקבל/י התייחסות חוזרת להערתך וכן המעירים נכונה יתוגמלו על ידי ההוצאה לאור בשי.
במידה ואתם לוחצים על ערך כלשהוא וההסבר אינו מספק אתכם, תקבלו בסוף הערך אפשרות מיידית לבצע חיפוש בגוגל או ב-MSN לגבי המושג המבוקש ולהרחיב את המידע שחיפשתם.
International Air Transport Association
ארגון בינלאומי פרטי של חברות תעופה, המשמש מעין קרטל, של נותני שירות הובלה אווירית. מטרות הארגון: לעדד תובלה אווירית בטוחה, סדירה וחסכונית, לעודד הובלת מטענים ונוסעים בדרך האוויר ולחקור את הבעיות הכרוכות בכך, לדאוג לשיתוף פעולה בין כל הגורמים העוסקים בהובלה אווירית ועם המוסדות הבינלאומיים הרלבנטיים. תנאי ההובלה ותעריפיה כפי שנקבעים על ידי הארגון מחייבים כל מוביל החבר בארגון.
הבנק השוויצרי הגדול ביותר, בשיאו היה בעל שווי השוק השני באירופה. נסחר בבורסות בשווייץ ובניו יורק (סימול בניו יורק UBS) המנהל הגדול ביותר בעולם של נכסי לקוחות פרטיים. בשיאו ב-2007 עבדו בו כ- 82,000 עובדים ב-50 מדינות ברחבי העולם. הבנק נוצר ממיזוג של הבנקים Union Bank of Switzerland (UBS) and Swiss Bank Corporation (SBC). ב-1998. ראשיתו של הבנק במבנהו המודרני הוא במאה ה-19. במשבר הסאב-פריים, במהלך השנים 2007-2008, הערכה היא כי הבנק השוויצרי מחק למעלה מ-40 מיליארד$.
פקיד של סוחר מורשה לניירות ערך, אשר תפקידו לקבל הוראות לרכישה ולמכירה של ניירות ערך וכן למסור מידע כללי על שוקי ניירות הערך ועל ניירות ערך השונים. תנאי לכשירות לייעוץ הוא רישיון הניתן על פי חוק ייעוץ השקעות, על סמך עמידה בבחינות מקצועיות והשלמת התמחות.
שר האוצר ינואר 1981 עד אוקטובר 1983 (נולד ב-1933), פוליטיקאי ישראלי, שר וחבר כנסת. ארידור למד ועסק במשפטים. בד בבד עם פעילותו בתנועת החרות, היה נציגה בהסתדרות הכללית. בשנת 1969 נבחר לראשונה לכנסת, ולאחר "המהפך" בשנת 1977 מונה לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה מנחם בגין. כוכבו התחיל לדרוך עם מינויו לשר התקשורת בראשית 1981, זמן מה לפני הבחירות לכנסת העשירית. ביטול המחיקון, טכניקה שגרמה לציבור בעלי מקלטי הטלוויזיה הצבעוניים לראות תמונה בשחור-לבן, הפך אותו ל"יקיר הציבור". בתקופה שקדמה לכך ניסתה הממשלה למנוע את המעבר לטלוויזיות צבעוניות על מנת לא לעודד יבוא. כוכבו המשיך לדרוך ביתר שאת עם מינויו כעבור שבועיים לתפקיד שר האוצר, לאחר פרישתו של יגאל הורוביץ, שלא זכה לגיבוי מראש הממשלה במאמציו לריסון האינפלציה. הוא החל מפעיל מדיניות של כלכלת בחירות, במסגרתה הוריד מסים על מוצרי צריכה בני קיימא, כמו מכוניות ומקלטי טלוויזיה צבעונית. ימים אלו זכו לכינוי "ימי ארידור העליזים". מעריכים כי לארידור שמור חלק גדול בניצחון הליכוד בבחירות. ארידור המשיך במדיניותו גם לאחר הבחירות. לתקופה קצרה, הביאה מדיניות זו לירידה מסוימת בשיעור האינפלציה בישראל (מ-133% בשנת 1980 ל-102% בשנת 1981) זאת בשל הורדת מחירי מוצרים מיובאים והרכישות של הציבור שהכניסו כסף רב לאוצר, אולם הפחיתו במידה רבה את יתרות המטבע הזר. ארידור ניסה לאחר הבחירות, בסיוע יועצו פרופ' יקיר פלסנר להוריד את האינפלציה בדרך של השפעה על ציפיות הציבור. התיאוריה שעמדה מאחורי המדיניות הכלכלית היא השפעה על המוצרים שמחיריהם היו בשליטת הממשלה שהיוו כשליש עד 40% מסל המוצרים, הן על ידי אי ייקור מצרים מסובסדים בהתאם לאינפלציה ועל ידי כך העמקת הסובסידיות והן על ידי פיחות ממותן של שער הדולר. מדיניות זאת היתה אמורה לגרום לציבור להקטין את הציפיות האינפלציוניות שלו ובכך להשפיע על האינפלציה. התוצאה היתה שהציבור לא האמין בירידת האינפלציה והמוצרים שלא היו בשליטת הממשלה או בהשפעת הדולר המשיכו להתייקר אף ביתר שאת, כך שהנטל על תקציב הממשלה הלך ועלה והציפיות לפיחות מואץ של הדולר אף הם התבטאו ברכישה מוגברת של דולרים, בפרט במחצית השנייה של 2003. לעובדה זו תרם גם ויסות מניות הבנקים שהחל עוד ב- 1977, אך התעצמה בזמנו של ארידור, גם בשל גביית מיסים אינפלציוניים מהבנקים מחד והעלמת עין מהויסות מאידך, ששימש במידה רבה לתשלומי המיסים. הציבור החל להבין כי מניות הבנקים לא יוכלו להמשיך לעלות ללא הגיון כלכלי ובזמן שמניות הבנקים הושלכו ונרכשו על ידי היתרות המדלדלות של הבנקים עצמם ושל קרנות הנאמנות שבשליטתן, הציבור החל לרכוש דולרים בקצב גדל והולך לנוכח פיחות אפשרי, עניין שהעצים את חוסר יכולתו של ארידור להשפיע על המדדים על ידי פיחות מתון של הדולר. הבורסה נסגרה בשל משבר מניות הבנקים בספטמבר 1983 ונפתחה מחדש באוקטובר, לאחר הסדר שהושג בתיווך יו"ר וועדת הכספים דאז – שפירא, שבעקבותיה המדינה לקחה על עצמה לשלם למחזיקי המניות חלק שמשווי אחזקותיהם לאחר תקופות שינועו בין 4 ל-6 שנים. בצעד זה לקחה על עמה הממשלה התחייבויות בנות מיליארד דולרים לתקופה של 4-6 שנים והלאימה למעשה את מרבית המערכת הבנקאות הישראלית. מדיניותו של ארידור נכשלה בהביאה, בנוסף להתרוקנות יתרות המטבע הזר שהביאה את המשק לסף פשיטת רגל, גם לעלייה חריפה של עשרות אחוזים בשיעור האינפלציה (132% בשנת 1982 ו-191% בשנת 1983). בעקבות זאת הציע ארידור את תוכנית ה"דולריזציה", לפיה יוצמד השקל לדולר. הצעה זו לא התקבלה ונתפסה כניסיון כושל אחרון להוריד את האינפלציה באמצעים מלאכותיים. בעקבות זאת הוא פרש מתפקידו ב-15 באוקטובר 1983, ובמקומו מונה כשר אוצר יגאל כהן אורגד. בשנים 1990 - 1992 כיהן כשגריר ישראל באו"ם.
האדם העומד בראש מועצת מנהלים של תאגיד, מועצה שהיא הגוף המחליט על מדיניות החברה.
מדד מקובל למדידת היעילות התפעולית בבנקים ומחושב על ידי חלוקת ההכנסות התפעוליות לסעיף ההוצאות התפעוליות. ככל ששיעור הכיסוי גבוה יותר, כך הבנק נחשב יעיל יותר. במערכת הבנקאות בישראל בשנים 2004-2007 היחס נע סביב 60%. הרווח נוצר על ידי הכנסות מימון ועל ידי רווחי הון חד פעמיים.
מדד נזילות פופולארי מאוד במיוחד בחברות בהן המלאי אינו נחשב לנכס נזיל מאוד או שהמלאי נחשב לנכס מסוכן. מחושב על ידי החסרת המלאי מהרכוש השוטף (כלומר מותירים רק את המזומן ואת החייבים) וסכום זה מחולק בהתחייבויות השוטפות. בדרך כלל רצוי שיחס זה בחברות בהן הוא רלבנטי יהיה גדול מ-1, אולם חברה יכול להתנהל גם אם יחס זה נמוך מ-1, אך לא במידה רבה. בגדרך כלל יחס נמוך במידה רבה מ-1 עלול להיתקל בקשיי נזילות בטווח הקצר.
אחד ממדדי הנזילות המקובלים בעסק. מחושב על ידי חלוקת הנכסים (רכוש) השוטפים בהתחייבויות השוטפות. בדרך כלל מצפים שהיחס יהיה גדול מ-1 ואף יותר מכך. מאידך יחס הגדול במידה ניכרת מ-1 עשוי להיות או תוצאה של נזילות חד פעמית (לאחר הנפקה) או צורך מוגבר ביתרות נזילות, או ניהול לא נכון (בזבזני) של נכסים, מאחר וההנחה היא כי הנכסים השוטפים, להבדיל מהנכסים הקבועים, אינם מניבים תשואה אלא חיוניים לתפעול העסק.
עלייה בערכו של מטבע מסוים ביחס לערכם של מטבעות אחרים מוגדרת כייסוף, הפוך מפיחות. לדוגמא, שינוי בערכו של היחס שקל דולר מ- 4.6 ₪ לדולר ל- 4.05 ₪ לדולר, מהווה ייסוף בערכו של השקל ופיחות בדולר.
נשיא בית המשפט העליון 1982-1983 . כהן כיו"ר וועדת החקירה הממלכתית שחקרה את אירועי סברה ושתילה במלחמת לבנון והגיעה למסקנה כי שר הביטחון דאז אריאל שרון יסיים את כהונתו כשר ביטחון.
שר האוצר בשתי תקופות: 9/84-4/1986 , 6/90-7/1992 נולד תל אביב 1926 - 1998 בטכניון בחיפה בלימודי הנדסה כימית. למד משפטים בשלוחת תל אביב של האוניברסיטה העברית וכן השתלם בלמודי כלכלה ומשפטים ב-London School of Economics בסיומם הוסמך כעורך דין במסגרת שירותו הצבאי היה סגן נספח צבאי בלונדון, 1953-1951. חבר ועדת שביתת הנשק, 1953 והשתחרר מצה"ל ב-1953 בדרגת סגן-אלוף. בשנים 1961-1977 ניהל את מפעל הקוסמטיקה "רבלון". הצטרף למפלגה הליברלית בשנת 1961, ובשנים 1965-1968 כיהן כחבר הנהלת המפלגה. בשנים 1969-1973 כיהן כחבר מועצת העיר הרצליה. ב-1974 נבחר לכנסת מטעם רשימת הליכוד. בעקבות "המהפך" ב-1977 ועד שנת 1984 כיהן כשר האנרגיה והתשתית (למעט תקופה מאוגוסט 1981 ועד אוקטובר 1982), ובשנים 1979-1980 כיהן אף כשר התקשורת. הוא הפך למספר אחד במפלגה הליברלית (מרכיב שני בכוחו בליכוד) אחרי מותו של שמחה ארליך. בשנת 1984 קיבל את תפקיד שר האוצר, התפקיד הבכיר ביותר שבו כיהן, למרות ששאף למשרת שר החוץ. עם היכנסו לתפקיד שר האוצר היה המשק הישראלי בתהליך אינפלציה של 400% לשנה. במשך שנתיים שבהן כיהן בתפקיד, ניווט מודעי תוכנית ייצוב במסגרתה יזם הקפאת מחירים ושכר במשק, וכך הצליח לעצור את האינפלציה ולייצב את המשק. התוכנית נתמכה על ידי ממשלת אחדות שכללה למעלה מ-100 חברי כנסת ובשל כך הצליחו שר האוצר וראש הממשלה להעביר את הגזרות שכללו עדכון חריף של מחירי המוצרים המסובסדים, מבלי שתינתן עליהם תוספת שכר. המדד של החודש בו בוצע העדכון היה בגובה חריג של 27.5%. את חוויותיו מאותה תקופה שילב בספרו "מחיקת אפסים" (משנת 1988), הקרוי על שם המעבר משקל לשקל חדש שנערך בתקופתו, וכלל הורדת שלושה אפסים מהשקל. ב-1986, לאחר עימות עם ראש ממשלת האחדות שמעון פרס (לאחר שכינה אותו "ראש ממשלה מעופף" בגלל נסיעותיו התכופות לחו"ל) נאלץ לעבור למשרד המשפטים. לאחר שהמשיך בהתבטאויותיו כנגד פרס, נאלץ להתפטר סופית מן הממשלה. הוא חזר לאחר יישום הרוטציה, שבה יצחק שמיר נהיה ראש ממשלה, לתפקיד שר בלי תיק. לאחר בחירות 1988, במסגרת ממשלת אחדות לאומית מאולצת בגלל התיקו הפוליטי, התמנה לשר הכלכלה והתכנון. ב-1990 נוצר מושג חדש בפוליטיקה הישראלית, "חישוקאים", ומודעי היה אחד משלושת ה"חישוקאים" שהצרו את פעולותיו המדיניות של יצחק שמיר. ב-1990 פורקה ממשלת האחדות לאחר "התרגיל המסריח" (כינוי שנתן יצחק רבין לניסיונו של פרס להפיל את ממשלת שמיר על-ידי יזום עריקות של חברי כנסת מהימין). בעקבות זאת פרש מודעי מהליכוד (יחד עם ארבעה חברים מהמפלגה הליברלית) והקים גוף פוליטי שקרא לו "המפלגה לקידום הרעיון הציוני". בזכות היותו לשון מאזניים להקמת קואליציה שניסה להקים יצחק שמיר, הוא קיבל שוב בקדנציה שנייה את תפקיד שר האוצר. בעת משא ומתן על השתתפותו זו בקואליציה עם שמיר הדהים מודעי שוב, כאשר דרש ערבות כספית להבטחת מימוש ההסכם הקואליציוני עמו, דבר שהתפרש כחוסר אימון במלה של ראש הממשלה שמיר, ובזה המחיש את התייחסותו לאנשי הפוליטיקה הישראלית כאנשים לא אמינים. כישלונו ברשימת "המפלגה הליברלית החדשה" בבחירות של 1992 סימן את סופה של הקריירה הפוליטית של מודעי, והוא פרש לעולם העסקים. למרות כל ה-"זיגזגים" ו-"היציאות" שלו נחשב יצחק מודעי לפוליטיקאי מוערך, וכן דמות יוצאת דופן בפוליטיקה לטוב ולרע. הוא הוערך בזכות הופעתו החיצונית המרשימה. וכן בזכות האינטליגנציה הגבוהה שלו והשכלתו האקדמאית המגוונת, עניין יוצא דופן בין הפוליטיקאים המקומיים. אשתו, מיכל מודעי, הייתה מלכת יופי ולאחר מכן נשיאת ויצ"ו. יצחק מודעי נפטר עם קבלו מינוי של עורך חגיגות יובל שנים למדינה ב-1998.
מונח המציין קרנות ללא מועד פירעון או פירוק האמורים להמשיך להניב תמיד פירות בשל מבנה מתמשך בו כנגד עסקאות שנסגרות, נפתחות עסקאות חדשות.
דף הבית | ספרים | מבצעים | מחירון | מילון כלכלי עסקי | קישורים | צור קשר | Login | תבור כלכלה ופיננסים | לראש העמוד