| דף הבית | ספרים | הערכות שווי | מבצעים | פרקים בודדים מכירה | הורדת קבצים | מחירון וטופס הזמנה | מילון כלכלי עסקי | קישורים | צור קשר |
המילון כולל בתוכו שמות ומושגים במספר תחומים
תוכל לדפדף רק בחלק של המילון. אם תלחץ על מושגים, תקבל רק את רשימת המושגים ושם תוכל לחפש את הערך הרצוי. במידה ואתה מחפש שמות, לחץ על שמות והמילון יתמקד רק בשמות.
באותו אופן תוכל למקד את החיפוש שלך בעסקים, פיננסים או משפט.
כמו כן, אם מצאת מילה או מושג או שם במקום שהוא לדעתך שגוי, נודה לך על משלוח הערה למייל Michael@tavor.biz בכל מקרה תקבל/י התייחסות חוזרת להערתך וכן המעירים נכונה יתוגמלו על ידי ההוצאה לאור בשי.
במידה ואתם לוחצים על ערך כלשהוא וההסבר אינו מספק אתכם, תקבלו בסוף הערך אפשרות מיידית לבצע חיפוש בגוגל או ב-MSN לגבי המושג המבוקש ולהרחיב את המידע שחיפשתם.
אי יכולת של אדם למצוא עבודה סבירה בשכר, וחוסר יכולתו של שירות התעסוקה לספק עבודה כזו. אבטלה נוצרת בנסיבות שונות, כגון מיתון, שינויים מבניים, עונתיות, חיכוך (דהיינו חיפוש עבודה) או אף מרצון. מטרה חשובה של כל ממשלה היא הקטנת שיעור האבטלה, וזאת עקב הסכנות החברתיות והכלכליות הגלומות באבטלה נרחבת. במיוחד נחוצה מעורבות של הממשלה לצמצום האבטלה בתקופות של האטה או מיתון. על מנת לאפשר לתושבים קיום נאות גם בעת אבטלה, מזכה חוק הביטוח הלאומי את המובטל, בדמי אבטלה.
אבטלה הנובעת מחוסר ביקוש לעובדים באזור מסוים, יחד עם ניידות עובדים נמוכה באזור זה.
אבטלה זמנית הנובעת מתנועת עובדים ממקום עבודה אחד למשנהו. אבטלה מסוג זה מתקיימת גם במצב של תעסוקה מלאה. היקף האבטלה החיכוכית משקף את יעילותם של התהליכים בשוק העבודה המשמשים ליצירת קשר בין דורשי עבודה ובין נותני עבודה.
אבטלה הנובעת מחוסר ביקוש לעובדים במקצועות מסוימים, למשל עקב שינוי טכנולוגי או עקב משבר הפוקד ענף מסוים. הסבה מקצועית היא הדרך העיקרית להתגברות על אבטלה מסוג זה
שיעור אבטלה הנחשב סביר גם במשק המוגדר בתנאי תעסוקה מלאה, נוכח ההנחה כי לא ניתן להתגבר על מרכיבי האבטלה החיכוכית (ראה ערך) והאבטלה המבנית (ראה ערך) בטווח הקצר. במקרים רבים הוערך שיעור האבטלה הנורמאלית כ-4%, אולם בנסיבות שונות ובמשקים שונים שיעורו היה שונה ונע בין 2% בשוק היפני שנחשב יעיל במיוחד בתקופות מסויימות ובין 5% בשווקים שעברו שינויים מבניים גדולים
אבטלה של פועלים המועסקים בעבודה עונתית (למשל בחקלאות), בתקופה שאינה עונת העסקתם.
אבטלה הנובעת מחוסר עניין של עובדים בעבודה ברמת השכר המוצעת להם. אחד הגורמים לאבטלה רצונית הוא מלכודת העוני.(עיין ערך)
חוסר ביקוש לעובדים במשק בכללו, כלומר הביקוש הכולל לעובדים קטן מההיצע של העובדים.
מוצר פיננסי המאפשר למשקיע בו זכות לרכוש או למכור בעתיד את נכס הבסיס מהחברה המנפיקה במחיר קבוע כמפורט בתשקיף ההנפקה. האופציות מאפשרות להיחשף למדד מסוים תוך תשלום פרמיה בלבד, מבלי לרכוש את נכס הבסיס. אין אפשרות לכתיבת אופציות כמו באופציות מעו"ף ולכן אין צורך בהפקדת ביטחונות.
האופציות מונפקות על ידי גופים פיננסיים לתקופות ארוכות של 6-24 חודשים. יש בארץ אופציות כיסוי על הדולר, זהב, נפט ומדדי מניות מובילים בעולם.
שיעור מס הכנסה שבו חייב השקל האחרון במשכורת העובד (שהוא בדרך-כלל אחוז המס הגבוה ביותר שחל על משכורת זו). בישראל נקבע אחוז המס השולי בעיקר לפי מדרגות המס. אחוז המס השולי החל על כל עובד ואחוז המס השולי המרבי מהווים אינדיקטורים לנטל המס. בישראל טבע שר האוצר דאז, משה נסים, את הכלל הנודע "עיקר ממונו של אדם בידו", והוריד את שיעור המס השולי המרבי מ-60% ל-48%. בשנים 2003 עד 2006 נערכה הורדה הדרגתית של שיעור המס השולי בישראל, במסגרת יישום המלצותיה של "ועדת רבינוביץ" להפחתה הדרגתית של נטל המס על הכנסה מיגיעה אישית. תהליך הפחתה זה צפויה להימשך עד שנת 2010. הדרישה שאחוז המס השולי יהיה פונקציה לא יורדת של ההכנסה, כלומר שהמס יהיה מס פרוגרסיבי היא דרישה בסיסית, כמעט מובנת מאליה, ממערכת מס תקינה. למרות זאת, היו מצבים שבהם פקודת מס הכנסה לא קיימה דרישה זו, וכתוצאה מכך נגרמו עיוותים בולטים בחישוב המס.
התאגדות של שכירים לשם הגנה על תנאי העבודה ושיפורם, כך שכוחם של העובדים המאוגדים יאזן את כוחו של המעסיקה. איגוד המקצועי מייצג את העובדים במשא ומתן קיבוצי ופועל גם לשיפור רווחת העובדים.
איגודים מקצועיים נוסדו לראשונה באנגליה בסוף המאה ה-18. שיעור החברים באיגוד מקצועי מבין כלל השכירים נמצא בירידה. לקביעת הזכות להצטרף לאיגוד מקצועי מסוים מקובלות שיטות אחדות: הצטרפות על בסיס מקצוע מסוים (craft union): ההסתדרות הרפואית בישראל, המאגדת רופאים בלבד, היא דוגמה לאיגוד מקצועי מסוג זה. קרוי גם איגוד מקצועי אופקי (horizontal union). איגוד מקצועי ענפי (industrial union): ההצטרפות אליו היא על בסיס מפעל או ענף מסוים. קרוי גם איגוד מקצועי אנכי (vertical union). ההצטרפות במסגרת ההסתדרות הכללית פועלים איגודים המקצועיים אחדים שההצטרפות אליהם היא על בסיס ענפי, כגון: הסתדרות המהנדסים, הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח,הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בישראל, הסתדרות הפקידים. איגוד מקצועי כללי (multicraft union): ההצטרפות אליו היא ללא הבחנה בין סוגי העובדים. ההסתדרות הכללית היא דוגמה מובהקת לאיגוד מקצועי מסוג זה. מבחינת אופיים, ניתן להבחין באיגודים המקצועיים שתי מגמות בסיסיות, המשולבות באופי האיגוד: • איגוד מקצועי כלכלי, שהדגש בפעולתו הוא על השגת הישגים כלכליים לחבריו: העלאת שכרם ושיפור תנאי עבודתם. אין לאיגוד כזה עניין בשינוי המערכת החברתית. • איגוד מקצועי פוליטי, שהדגש בפעולתו הוא על הגשמת אידיאולוגיה פוליטית, כגון הגברת השוויון בין כל העובדים, והעברת הבעלות על אמצעי הייצור לידי העובדים. האיגוד המקצועי משיג את יעדיו על ידי שימוש במספר דרכים ושיטות: • משא ומתן קיבוצי עם המעסיקים, • הפעלת הכוח הכלכלי שבידי הארגון וחבריו, • שביתות ועיצומים, • פעילות פוליטית לקידום חקיקת עבודה המשפרת את תנאי העבודה המינימאליים
אסטרטגיה שבה נוקטים מנהלי השקעות בפרט בקרנות גידור, שעיקרה ניצול פערים במחירי מניות או כשלי שוק. במסגרת אסטרטגיה ו הם משקיעים Long ו- Short על מניות מאותו סקטור, או אותו שוק. האסטרטגיה הזאת מנטרלת את התנהגות השוק. למשל אם נשקיע במניה הצפויה להציג את הביצועים הטובים ביותר בתל אביב 100 ונמכור בחסר את המניה הצפויה לתת את הביצועים הגרועים ביותר, ללא קשר לתנועת השוק, יהיו רווחים במידה ואכן התחזית תתממש.
"אקס" בלטינית פירוש "בלי". מושג זה מתייחס לשער נייר ערך הנסחר בבורסה, כשאינו כולל את התקבולים העומדים לחלוקה בגין אותו נייר ערך.
ארגון בינלאומי בו חברות מרבית מדינות העולם ואשר תפקידו לנסות ולהקטין את מחסומי הסחר ולהגיע להסכמים מחייבים בין המדינות יאפשרו ביתר קלות זרימת סחורות ושירותים. בין יתר פעילויותיו, הארגון מהווה הבורר העליון בסכסוכי סחר ויכול להטיל סנקציות על מדינות המפרות את ההסכמים. הארגון הוקם על בסיס שיחות שהחלו על ידי 125 מדינות שנציגיהן נפגשו באורוגוואי ונקראו על שמם: "סיבוב אורוגוואי". ההסכמים נחתמו ב- 1994 והארגון קם בינואר 1995.
תקנות שנקבעו על ידי המועצה בבזל העוסקת בפיקוח בינלאומי על בנקים ובקביעת סטנדרטים בינלאומיים והקובעת את רמת הלימות ההון וכנגזרת מכך את הדרך בה על הבנקים לנהל את תיק ההלוואות שלהם ולהעריך את הסיכונים הכרוכים בו.
כלל התוכניות שנועדו להבטיח לעובד ולבני משפחתו הכנסה בתקופה שבה יפסיק העובד לעבוד, עקב נכות, זיקנה או מוות. בתוכניות אלה נכללים קרן פנסיה, פנסיה תקציבית, ביטוח מנהלים וקופת תגמולים לשכירים. כל התוכניות מבטיחות לעובד הכנסה לעת זיקנה, אך הן נבדלות בתנאיהן. על-מנת לעודד את העובד לביטוח פנסיוני, מעניקה פקודת מס הכנסה ניכוי או זיכוי ממס הכנסה בגין החיסכון של העובד, ופוטרת ממס (בגבולות תקרה) את הפרשת המעביד למטרה זו.
הבן הבולט ביותר למשפחת דנקנר לפחות עד לעלייתו של נוחי (ע"ע) בן עמי נולד למאיר ולשושנה דנקנר ב-1905. נפטר ב-1988. אחיו של עובד, משה, היה סבם של נוחי ודני דנקנר. בשנות ה-20 לחייו שינה עובד דנקנר את שם משפחתו לבן עמי בהשפעת איתמר בן אב"י, שהיה שותפו להנהגת תנועת "בני בנימין של בני המושבות". מפעלו הגדול של בן עמי היה הקמת העיר נתניה: הוא רכש חלק מהאדמות שעליהן הוקמה העיר, גייס קבוצת יהלומנים לרכישת בתיה הראשונים, ולאחר שהוקמה עמד בראשה שנים רבות.
בן עמי ואחיו בועז פיתחו גם עסקי מסחר ביהלומים, סחר ותעשייה. ב-1948 הפך בן עמי גם לאיל תקשורת: קבוצת עיתונאים בראשות ד"ר עזריאל קרליבך החליטה לפרוש מהעיתון ידיעות אחרונות ולייסד עיתון עצמאי. בן עמי הוא שמימן את הקמת העיתון החדש, מעריב, שהפך במהלך שנות ה-60 וה-70 לעיתון הנפוץ במדינה.
ב-1957 קיבל בן עמי - שהיה ידוע בקשריו הטובים עם השלטון ועם שר התעשייה פנחס ספיר - נתח גדול מהקרקעות שעליהן הוקמה העיר אשדוד במחיר נמוך; והחברה שבשליטתו, ק.ב.ע, קיבלה ללא מכרז את חוזי הבנייה והפיתוח לשלב הראשון של הקמת העיר. בן עמי דנקנר היה למעשה היוזם והמפתח הראשון של נמל אשדוד.
עסקת המקרקעין הגדולה ביותר בישראל עד אז עוררה סערה גדולה, וספיר נאלץ לדלל את חלקו של בן עמי, שעדיין נותר גבוה: ב-1974 כבר הגיע שווי האדמות שברשותו ל-60 מיליון. ביתו ליאורה נישאה לעיתונאי אלי לנדאו, מי שהיה עוזרו של אריאל שרון שהפך להיות מאוחר יותר ראש עירית הרצליה.
הבנק הראשי למדינת ישראל, באמצעותו מנוהלת המדינית המוניטארית של מדינת ישראל ומשמש כבנקאי ראשי של המדינה.
הקמתו אושרה על ידי כנסת ישראל באוגוסט 1954 באמצעות "חוק בנק ישראל" והבנק החל לפעול לראשונה בחודש דצמבר באותה השנה בראשותו של דוד הורביץ ששמש כנגיד הראשון. עד אז שימש בנק לאומי לישראל כתחליף לבנק המרכזי.
בין תפקידי הבנק: שמירה על יציבות רמת המחירים במשק הישראלי על ידי קביעת שער הריבית המקומית, הנפקת שטרות ומטבעות, הסדרה כיוון ופיקוח מערכת הבנקאות המסחרית בישראל באמצעות המפקח על הבנקים, ניהול יתרות המטבע של הממשלה, פיקוח על השימוש במט"ח ומתן שרותי יעוץ לממשלת ישראל.
מונח המשקף את ניגוד האינטרסים הקיים בין בעלי מניות לבין המנהלים השכירים מטעמם. ניתן להראות כי למנהלים כדאי לפעול באופן שאינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים של בעלי המניות ששכרו אותם. התיאוריה המימונית ניסתה לפתח מבני חוזי העסקה למנהלים שיצמצמו את בעיית הסוכן ועל רקע זה התפתחה במיוחד תעשיית הענקת אופציות נדיבות למנהלים. בעיית הסוכן קיימת בעוד מספר מקומות לדוגמא בקונפליקט הקיים בין המנהל המייצג את בעלי המניות ובין בעלי החוב לפירמה.
בתעודות מניות הרשומות ע"ש, בעל המינה הוא האדם או הגוף, אשר שמו רשום בתעודה כבעל המניה.
סוחר מורשה לסחור בניירות ערך עבור לקוחות בבורסה מסויימת. הברוקר מבצע הוראות קניה ומכירה של ניירות ערך עבור לקוחותיו, ומספק אינפורמציה וייעוץ בגינן. תמורת ביצוע הוראות אלו משולמת עמלה לברוקר.
General Agreement on Tariffs and Trade
הסכם רב לאומי המסדיר את הסחר בין המדינות החברות בו, על ידי פיתוח מערכת נורמטיבית המאפשרת לקדם את הליברליזציה בסחר הבינלאומי. ההסכם נחתם ב-1947 לאחר סיום מלחמת העולם השניה מתוך כוונה להחזיר לעולם את אווירת האמון והיציבות הכלכלית של טרום מלחמת העולם הראשונה ולעודד את קיומו של סחר בינלאומי חופשי.
עיתון עסקים יומי בישראל. כיום מוערך כרביעי מבחינת היקף תפוצתו בארץ.
היומון הוקם על ידי חיים בר-און ואליעזר פישמן וראה אור לראשונה בשנת 1996.
העיתון מתבסס על מכירה למנויים בלבד ומחירו גבוה יותר מכל עיתון יומי אחר בישראל.
היום, איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה בעיתון וחגי גולן משמש כעורך הראשי לעיתון.
החל משנת 1997 קיימת לעיתון גרסה מקוונת ברשת האינטרנט.
המוסף הכלכלי היומי של עיתון "הארץ".
בתחילה הוקם כאתר אינטרנט על ידי גיא רולניק ואיתן אבריאל במאי 2000.
החל מינואר 2005 הודפס כמוסף הכלכלי של עיתון "הארץ" כאשר גיא רולניק משמש כעורך הראשי למוסף.
כיום למותג "דה-מרקר" ישנו: אתר אינטרנט, מוסף כלכלי יומי ומגזין.
העיתון דה-מרקר הינו מתחרה לעיתון גלובס מבחינה תכניו הכלכליים והיקפו.
דו"ח חשבונאי המתאר את מצבו של העסק ליום נתון. הדו"ח כולל מצד אחד את מצבת הנכסים (assets ראה ערך) ומצד שני את בעלי הזכות על הנכסים, כאשר בדרך כלל המאזן מאורגן מבעלי הזכות קצרי הטווח, כגון ספקים, מוסדות ועובדים הממתינים לקבל את זכויותיהם השוטפות וחשבונות עו"ש בבנקים, עבור דרך התחייבויות (בדרך כלל הלוואות) לזמן ארוך וכלה בהון העצמי, המהווה למעשה מספר מאזן כלומר, בעת שנפחית מערך הנכסים את ההתחייבויות למיניהן נקבל את הערך המספרי של ההון העצמי שהוא זכותם של הבעלים למשיכה, בעת פירוק החברה.
דו"ח המסכם את הפעילות הפיננסית של העסק לתקופה במונחים של רווח והפסד חשבונאי. הדו"ח נותן ביטוי להכנסות החשבונאיות של החברה בניכוי ההוצאות החשבונאיות של החברה וסיכומו מהווה אינדיקציה (מתוך אינדיקציות נוספות) למידת הצלחתה של החברה. הדו"ח כאמור מתייחס לערכים חשבונאיים ולא כספיים, ולכן יכול להיות הבדל משמעותי בין תנועת המזומנים בחברה לבין ההכנסות וההוצאות החשבונאיות, למשל בעת שחלקן ניתן באשראי.
בחוק החברות: תושב ישראל שאין לו זיקה כלכלית לחברה בה הוא מכהן כדירקטור או לתאגיד קשור לה ואין לו קשר מהותי להנהלה העסקית שלה או של תאגיד קשור לה. החוק מחייב בכל חברה ציבורית כהונת שני דח"צים לפחות. בעבר הדירקטור העצמאי נקרא דמ"ץ (דירקטור מטעם הציבור). ועדת הביקורת בחברה הציבורית מונה 3 חברים אשר מתוכם שניים הם הדח"צים. הוראות החוק מנסות להבטיח את אי תלותו של הדח"צ ואת האובייקטיביות שלו בביצוע תפקידו. החוק קובע כי הדח"צ ימונה על ידי האסיפה הכללית ברוב רגיל ובלבד שיתקיים אחד מאלה: במניין קולות הרוב באסיפה זו ייכללו לפחות שליש מקולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה, או שסך קולות המתנגדים למינוי מקרב אלה שאינם בעלי שליטה כאמור לא יעלה על אחוז מכלל זכויות ההצבעה בחברה. מטרת הוראה זו היא לנטרל במידת מה את השפעת בעלי השליטה בהחלטה בדבר מינוי הדח"צ ולהקנות כוח בהחלטה זו לבעלי המניות שאינם בעלי השליטה. דרך נוספת בה מנסה החוק להבטיח את אי תלותו של הדח"צ היא ההוראה המגבילה את יכולת החברה להביא לפיטורי הדח"צ. את כהונת הדח"צ ניתן לסיים אך ורק בשל העילות הקבועות בחוק, ברוב זהה לרוב הדרוש למינויו של הדח"צ או בדרך של פנייה לבית המשפט. החוק אף הגביל במידת מה את יכולת השליטה של הדירקטוריון על התגמול אשר יינתן לדח"צ, ותקנות שהתקין שר המשפטים בהקשר זה קובעות טווח של סכומים אשר יינתנו כתגמול בגין שירותי הדח"צ, וכן את אופן חישוב החזר ההוצאות המגיע לדח"צ. עוד קובעות התקנות כי התגמול אשר יינתן לכל הדחצ"ים בחברה יהיה תגמול זהה. החוק אף קובע הוראות אשר נועדו למנוע ניגוד אינטרסים בין חובת הפיקוח אשר הוטלה על הדח"צ לבין ענייניו האישיים או חובות המוטלים עליו במסגרת תפקיד אחר אותו הוא ממלא. כך, נאסר על חברה למנות דח"צ אשר לו או למי מקרוביו או ממקורביו, יש יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים וכיו"ב עם החברה.
מועצת המנהלים של חברה, אשר מתמנית ע"י אסיפת בעלי המניות. הדירקטוריון בוחר את המנכ"ל, עוסק בגיבוש האסטרטגיה של החברה. וועדות הדירקטוריון כוללות בין היתר – וועדת השקעות הקובעת את מדיניות ההשקעות של החברה, וועדת ביקורת, וועדת מכרזים וכיוב'.
יליד 1960 בנו של אברהם דנקנר בן דודו של נוחי דנקנר ונצר משפחת דנקנר (ע"ע). שרת בשיריון, גרוש+2. למד לתואר ראשון בכלכלה ומנע"ס באוניב' מסצ'וסטס וסיים בהצטיינות.
בשנת 1999 מונה דנקנר לתפקיד סגן יו"ר הבנק. ב-2003 הוא נאלץ להתפטר מהתפקיד, זאת בשל התנגדות המפקח על הבנקים לכך שבעל שליטה בבנק יכהן בתפקיד מפתח. דנקנר המשיך כיו"ר פועלים שוקי הון, וכן המשיך לכהן כיו"ר ישראכרט ובדירקטוריון של בנק הפועלים. ב 2007 מינתה שרי אריסון, בעלת המניות העיקרית בבנק הפועלים, את דנקנר ליו"ר זמני של הבנק, במקום שלמה נחמה, אשר כיהן כיו"ר הבנק מאז 1998. המינוי הפך רשמי לאחר מכירת מניות משפחת דנקנר בבנק לאריסון. באפריל 2009 החל בנק ישראל ללחוץ על אריסון להדיח את דנקנר מתפקידו, זאת בשל אובדן האמון של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בדנקנר, לאחר "שורה של כשלי ניהול בבנק" דנקנר זכה לגיבויה של שרי אריסון. ביוני 2009 הודיע דנקנר על התפטרותו. במקומו מונה יאיר סרוסי.
בתחילת 2010 המשטרה פתחה בחקירה נגד מי שהיה יו"ר בנק הפועלים בשל חשד שאישר הלוואות למקורבים.
משפחה עשירה שעל נציגיה הבולטים נמנים בין היתר, נוחי דנקנר, עובד בן עמי (דנקנר) שמואל דנקנר, אברהם דנקנר, דורי דנקנר, דני דנקנר ועוד היא משפחה שהוקמה על ידי מאיר דנקנר פליט מרומניה ושושנה לבית צלליכין בת למשפחת ביל"ויים מפתח תקווה שאף אחראית להון הראשוני של המשפחה.
בקניה- הוראה לרכוש נייר ערך בשער, שלא יעלה על השער שנקבע בהוראה. במכירה- הוראה למכור נייר ערך בשער, שאינו נמוך מהשער שנקבע בהוראה.
מסמך בו מגדיר הקונה למוכר את הפריטים שהוא מעוניין לקבל, תכונותיהם (במקרה בו ניתן יותר מסוג תכונה יחיד למוצר), מועד אספקתה, דרך שינוע וכיוב'.
הלוואה אשר הבטוחה היחידה העומדת בפני המלווה (הבנק) הינה הנכס הנרכש בלבד. להבדיל מהלוואות בהן הלווה מספק בטוחות בנוסף לנכס הנרכש על ידי ההלוואה.
פניה אל הציבור, המזמינה אותו לרכוש ניירות ערך מסויימים במחיר ובתנאים מפורטים.
השקעה הינה שימוש בכספים, במטרה להפיק רווחים, תוך כדי שמירה על ערך הקרן. אחת מצורות ההשקעה המקובלות הינה השקעה בניירות ערך.
השקעה מאושרת הינה השקעה (לרבות רכישת מניות של חברה בעלת השקעה מאושרת), או הלואה, אשר אושרה ע"י "מרכז ההשקעות" על פי החוק לעידוד השקעות הון תשי"ט-1959. דיבידנד המשתלם מתוך הכנסה, שמקורה בהשקעה מאושרת, וכן דיבידנד המשתלם על ידי חברה מתוך דיבידנד שקיבלה חברה זו ממפעל מאושר-פטור מכל מס.
השקעה מוכרת היא השקעה של קופות גמל בניירות ערך מאושרים, הנרכשים במקור.
הרחוב על שמו נקרא בהשאלה שוק ההון האמריקני באופן כולל. למעשה הרחוב הינו סמטה צרה בדרום האי מנהאטן. הרחוב נקרא על שם חומה שהוקמה על ידי המתיישבים ההולנדים כנגד התקפות אינדיאנים והבריטים במחצית המאה ה-17 . ב- 1699 פורקה החומה ונותר רק שם הרחוב. בסוף המאה ה-18 החלו מספר סוחרים להיפגש ברחוב תחת עץ שקמה למסחר לא פורמלי וחתמו ב-1792 על הסכם שהסדיר את נהלי המסחר. ב-1817 הוקמה, כתוצאה מהסכם זה הבורסה לניירות ערך – NYSE . בנין הבורסה הוקם בוולסטריט 11 ובהדרגה החלו חברות ברוקרים להקים את משרדיהם ברחוב.
כמוגדר בהיתר הפיקוח על מטבע חוץ תשל"ח-1978- מסווג המסחר בזהב לארבעה סוגים: מטילי זהב לתעשיה, מטילי זהב להשקעה, מטבעות זהב להשקעה ומטבעות זהב לאספנות.
זכות של משקיעים לשמור על החלק היחסי של השקעותיהם. הזכות מקנה את הזכות להשתתף בסבבי גיוס הון בחברה באופן המאפשר בתמורה להשקעה נוספת לשמור על שיעור הבעלות הקיים), זכות להשתתף בחלוקת דיבידנדים, זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות המוצעות למכירה על ידי בעל מניות אחר בחברה, וכן הזכות להצטרף למכירה של מניות על ידי בעל מניות אחר בחברה.
חברה בע"מ היא, עפ"י החוק, תאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיו.
חברה א' קשורה לחברה ב' כאשר 25% או יותר מהון המניות המונפק של חברה א', או 25% ויותר מכוח ההצבעה, או 25% מהזכויות למינוי מנהלים בחברה א' נמצאים בידי חברה ב'. כמו כן, חברה קשורה הינה חברה אשר 25% מההון העצמי שלה מושקעים בחברה אחרת.
חברות העוסקות בדירוג אשראי כגון בחו"ל סטנדרט אנד פור S&P, מודיס Moody's , Fitch העולמיות או בישראל מעלות החברה הראשונה שהוקמה ע"ע ומייצגת למעשה את S&P ומידרוג ע"ע, המייצגת את Moody's .
השכרה ארוכת טווח של נכס נקראת חכירה. על פי החוק במדינת ישראל הגדרת חכירת מקרקעין היא: שכירות לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא 'חכירה'; שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא 'חכירה לדורות '". בחכירת רכב, לעיתים בסוף תקופת השימוש או החכירה, הנכס עובר לידי החוכר תמורת סכום נוסף שנקבע מראש.
מושג בחכירת מקרקעין המתייחס לעסקה שבה הזכות נשמרת לשוכר להשתמש בקרקע מעל 25 שנים.
מינוח שהתפתח בעיקר סביב החכרת נכסים בעלי אורך חיים סופי, כגון מכוניות, כאשר החכירה מסווה למעשה עסקת מכירה שבה לא בוצעה בפועל העברת הבעלות על הכנס שלכאורה שייך עדיין למחכיר. בעיקרה מדובר בעסקת רכישה באשראי, אשר רשומה כמו עסקת שכירות, כאשר בתום התקופה רוכש הקונה את הנכס במחיר סימלי. על מנת שעסקה תוכר כעסקת ליסינג מימוני צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים. 1. קיימת אופציה הזדמנותית, היינו אופציה שכדאיות מימושה ע"י השוכר בסוף התקופה אינה מוטלת בספק, או לחלופין בסיום התקופה מועבר הנכס לחור ללא כל תוספת תשלום מצידו. 2. תקופת השכירות מכסה חלק ניכר מתקופת החיים המועילים של הנכס (75% ויותר לפי כללי החשבונאות). 3. ערך נוכחי של השכירות זהה לערך המכירה של הנכס ביום חתימת עסקת הליסינג. היינו, היוון תשלומי השכירות שווה לערך המכירה של הנכס לפי כללי החשבונאות נדרש שהערך הנוכחי לא יפחת מ 90% משווי הנכס). 4. מבחן נוסף שהוצע מתייחס לסיכון, ולפיו הצד לעסקה שעליו נופלים סיכוני אובדן הנכס הוא הבעלים. לפיכך, אם חברת הליסינג נושאת בסיכון, אזי מדובר בשכירות ולא במכר.
שיטות שונות שמדינה נוקטת על מנת להגן על תוצרת מפני תוצרת ממדינות זרות. לדוגמא, מדינה יכולה לדרוש סימונים שונים על הסחורה, אריזות מיוחדות או תכונות שיש להוסיף לכל מוצר. כל דרישה כזו מכבידה על היבואן ומקשה עליו בתחרות לעומת התוצרת המקומית.
מצב בו מכרנו נכס שאינו בבעלותנו, כלומר הנכס במצב שורט: אנו חייבים את הנכס ועלינו לרכוש אותו על מנת להחזירו למי ששאלנו ממנו. אסטרטגיה זו משמשת בעיקר בעת שמניחים כי מחיר הנכס עשוי לרדת ולכן מכירה בחסר = שורט, יכולה לייצר רווח, מאחר ואנו צפויים לרכוש את הנכס לאחר שמחירו ירד ולהחזירו לבעליו. ההפרש בין מחיר המכירה הגבוה ומחיר הקניה הנמוך הוא הרווח הצפוי.
International Air Transport Association
ארגון בינלאומי פרטי של חברות תעופה, המשמש מעין קרטל, של נותני שירות הובלה אווירית. מטרות הארגון: לעדד תובלה אווירית בטוחה, סדירה וחסכונית, לעודד הובלת מטענים ונוסעים בדרך האוויר ולחקור את הבעיות הכרוכות בכך, לדאוג לשיתוף פעולה בין כל הגורמים העוסקים בהובלה אווירית ועם המוסדות הבינלאומיים הרלבנטיים. תנאי ההובלה ותעריפיה כפי שנקבעים על ידי הארגון מחייבים כל מוביל החבר בארגון.
כינוס נכסים הוא סטאטוס, שמתחיל לפני הכרזת פשיטת רגל, ונמשך לכל אורכה. בית-המשפט המחוזי, לבקשת החייב או לבקשת נושה, נותן צו כינוס טרם הכריזו על החייב כפושט רגל. משמעות הכינוס היא, שכל חובותיו, נכסיו ורכושו של החייב, בעבר, בהווה ובעתיד, נתונים לכונס הרשמי. הפקודה נותנת פתרון מובן למניעת הברחת נכסים, על-ידי "ביטול הענקה" של נכסים, שהעביר החייב לאחרים בעשר השנים שלפני פשיטת הרגל, לרבות רישומים פיקטיביים על שמות בני-משפחה ומקורבים. נכסים בעתיד יכולים להיות ירושה צפויה, חובות ותגמולים שמגיעים לחייב, קופות גמל שעומדות להשתחרר וכו'. התשלומים החודשיים שמשלם פושט הרגל וכספים שמקורם במימוש נכסיו, מתנקזים לקופת הכינוס. הכונס הרשמי מנהל את הקופה, וממנה הוא משלם דיבידנדים לנושים על-פי "דין קדימה" קבוע בפקודה. חוב בשל מזונות ובשל שכר לעובדים וחוב לרשויות המס, לעולם יזכו לדין קדימה על-פני חוב לאדם פרטי, לשוק האפור ואפילו לבנקים. ראה גם ערך פושט רגל
ליאון יהודה רקנאטי נולד 1890 סלוניקי יון נפטר 1945 ת"א. מייסד בנק דיסקונט, ומנהלו הראשון. למד בבית ספר למסחר, השתלב בעסקי המשפחה וניהל בית חרושת לטבק. בסלוניקי היה נשיא הקהילה היהודית, ציר מטעמה בסוכנות היהודית וחבר הקונגרס הציוני העולמי, וכן נשיא לשכת בני ברית.
ב-1934 עלה לארץ יחד עם אשתו מטילדה וילדיו, ועם אחיו אברהם שמואל רקנאטי, שהיה סגן ראש עיריית סלוניקי, ולימים חבר כנסת מטעם חרות. ב-1935 ייסד עם שותפיו משה קרסו, אברהם חסידוף ויוסף אלבו, את בנק דיסקונט, שעסק בעיקר בהלוואות ליוצאי קהילת סלוניקי בארץ. מהשותפות המקורית בבנק נותרו רק משפחות רקנאטי וקרסו אשר באו ביניהם בקשרי חיתון. משפחת רקנאטי בראשות ליאון עסקה בניהול השוטף ומשפחת קרסו שפיתחה עסקי רכב מסועפים כיבואנית מכוניות רנו וניסאן, נותרה כבעלת מניות. הבנק התרחב במהירות בניהולו של רקנאטי וכבר בשנות ה-40 היה לאחד הבנקים הגדולים של ארץ ישראל. מזה שנים רבות בנק דיסקונט נחשב לבנק השלישי בגודלו בארץ.
על שמו של ריקנאטי נקראים הפקולטה לניהול - ביה"ס למוסמכים במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב והמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה.
נקרא בעבר גם (כלכלה מדינית) התחום בתיאוריה הכלכלית העוסק בכלכלת המשק כולו, מחזורי עסקים, במדיניות כלכלית ובהשפעותיה על הגדלים המצרפיים במשק כגון צמיחת התמ"ג, אבטלה ותעסוקה, אינפלציה וסחר חוץ.
המושג משמש במספר מובנים
1. מגמה באופנה, המשקף את נהייתם המשותפת של מעצבים או מובילי דעת קהל בכיוון עיצובי מסויים
2. מגמה בשוק ההון – משקף את העובדה כי מרבית הפעילים סבורים כי עליות שערים או ירידות שערים שחלו במשך מספר ימים עתידים להימשך באותו כיוון. אנשים המאמינים במגמות בדרך כלל נוטים לעשות שימוש בכלל מסחר טכניים, קרי קנייה או מכירה על פי המגמה, מתוך אמונה כי המגמה משקפת התנהגות בעתיד הקרוב.
מספר,שהוא גם תוצאה של עיבוד סטטיסטי, המשמש קנה מידה לקביעת השינויים החלים בתופעה מסויימת במשך זמן מוגדר.
חיקוי למדד הנפוץ והוותיק יותר ה- VIX, כאשר במקום מדד ה- S&P הוא מחושב על מדד NASDAQ100
מרכיב המדיניות הכלכלית העוסק בכמות הכסף במשק ובשערי הריבית ומנוהל על ידי הבנק המרכזי.
מרכיב המדיניות הכלכלית הכולל את תקציב המדינה ואת המיסים והמבוצע בדר כלל על ידי הרשות המבצעת באמצעות אגף המיסים ואגף התקציבים.
שיעורי מס ההכנסה ברמות ההכנסה השונות, כפי שמוגדרות בפקודת מס ההכנסה. כאשר המס הוא פרוגרסיבי (ראה ערך) כל מדרגה משקפת שיעור מס גבוה יותר. ראה ערך מס שולי.
מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי, כלומר ככל שעולה השכר החייב במס עולה לא רק סכום המס, אלא גם שיעור המס. שיעורי המס המתאימים לרמות השכר השונות, כפי שהם מוגדרים בסעיף 121 לפקודת מס הכנסה, יוצרים את מדרגות המס. שיעוריו המדורגים של המס נועדו ליצור שוויון בנטל המס ולחלוקה מחדש של ההכנסה הלאומית, כך שרמת חייהם של בעלי ההכנסות הנמוכות, תעלה. שיעורי המס בכל מדרגה קובעים את אחוז המס השולי. בשנים 2003 עד 2006 נערכה הורדה הדרגתית של מדרגות המס בישראל, במסגרת יישום המלצותיה של "ועדת רבינוביץ" להפחתה הדרגתית של נטל המס על הכנסה מיגיעה אישית . תהליך הפחתה זה צפויה להימשך עד שנת 2010.
מונופול (מיוונית) מוכר יחיד. מדובר במצב שוק בו ניצב מוכר יחיד מול קונים רבים ולא מאורגנים ולכן בכוחו לדרוש מחיר גבוה יותר בהשוואה למצב של תחרות בין מספר פירמות. יש הבדל בין ההגדרה הכלכלית המתייחסת ליחידותו של המונופול לעומת הגדרות משפטיות המאפשרות להכריז בשוק מסויים על חברה כמונופולית, גם בשעה שיש מתחרות נוספות. דבר זה קורה כאשר לפירמה הגדולה בשוק יש יותר מ-50% נתח שוק. המונופול אינו חייב להיות פירמה ענקית כגון חברת החשמל או מיקרוסופט, אלא, ניתן לראות מצבים מונופוליים רבים גם עם פירמות קטנות, כך למשל המזנון הצמוד לאולמות הסרטים הינו מונופול, מול כל לקוחות הסרטים ולכן מחיריו יהיו גבוהים ממחירי מזנונים הנמצאים בסביבה תחרותית יותר. למונופול אין כוח בלתי מוגבל כפי שנוטים לחשוב לעיתים. כוחות של המונופול מסתיים בנקודה בה מסתיים עניינו של הצרכן. כלומר כאשר המונופול רוצה לגבות מחיר גבוה יותר עליו לשקול, האם ירידת הכמות שהצרכן ירצה לצרוך עקב העלאת המחיר טובה עבורו? וכן האם לצרכן יש חלופות שכעת נוכח רמת המחירים החדשה הוא ירצה לשקול, גם אם קודם לא שקל אותם.
מונופסון קונה יחיד, ההפכי למצב המונופול (ראה ערך) ובעל כוח דומה. כוחו נגזר מכך שהוא קונה יחיד מול מוכרים רבים ולכן יכול לרכוש במחיר נוח יותר. מצב של מונופסון נדיר יותר מאשר מצב של מונופול ולעיתים מדברים על כוח מונופסוני להבדיל ממונופסון טהור, כלומר מצב שוק שבו הקונה הוא קונה דומיננטי, הגם שאינו קונה יחיד. לדוגמא רשת הספרים סטימצקי נחשבה בעלת כוחות מונופוליים ומונופסוניים במשך שנים ארוכות. העובדה שהיא היתה בעלת כוח מונופולי, קרי אחוזים ניכרים ממכירת הספרים (שאינם ספרי לימוד) שווקו באמצעותה, נתנה לה גם כוח מונופסוני מול הוצאות הספרים שרבות מהם נאלצו להתאים את עצמן למדיניות הרכישה שלה, להבדיל ממצבם מול חנויות ספרים בודדות.
מונח המתייחס להימור שלוקח מקבל החלטות כלכלי באופן שהסיכון לא פוגע בו או אף לעיתים מיטיב עמו. לדוגמא כאשר מבוטח מעריך כי תגמולי הביטוח בשל נזק צפוי יהיו גדולים יותר מערך הרכוש, הוא יטה להתרשל באופן מכוון בשמירה על רכושו מפני הסיכון אותו הוא ביטח. כך למשל, מי שמתקשה למכור את רכבו המשומש, במחיר סביר, עשוי להפיק תועלת מגניבת הרכב ולכן התנהגותו תהיה כזו שתתמוך בהגדלת סיכויי גניבת הרכב. המושג מתייחס גם לבעיית הסוכן או בעיית הנציג (agency problem).
תופעה כלכלית המתייחסת לתקופות של גאות ושפל בצמיחה הכלכלית מחד ובמקביל לאבטלה ומיתון מאידך. המדיניות הכלכלית מכוונת להקטנת התנודתיות של מחזורי העסקים.
1.גיוס והספקה של כספים למטרה כלשהי, כגון גיוס כספים לחברה. 2. השיטה והפרקטיקה שעוסקת בכספים, באשראי ובהון, העיסוק בהם וההשקעה שלהם.
א. שם כולל לענף כלכלי שהתפתח מתוך מיקרו-כלכלה בתת ענף של תורת הפירמה.
ב. בעברית הפעילות הכרוכה בהשגת מקורות לפירמה, באנגלית ראה Financing
התחום בתיאוריה הכלכלית העוסק ביחידות הכלכליות הבסיסיות וביחסים שביניהם.תהליך קבלת ההחלטות של הפרטים והפירמות, תהליך קביעת המחירים במצבי שוק שונים, שיווי משקל ענפי וכיוב'
עסקה במסגרתה נעשית סימולטאנית מכירת הנכס לצד מממן וחכירתו בחזרה. מטרת עסקה זאת היא להקל על תזרים המזומן של המוכר ולעיתים להקטין את מצבת הנכסים הקבועים, לצורך עמידה בתנאים פיננסיים שונים.
מס עקיף המוטל על מוצרים המיובאים מחו"ל. המכס הוא אחד מסוגי המס הקדומים ביותר ובנוסף להיותו מקור להכנסות למדינה משמש גם כהגנה על תוצרת מקומית בכך שהוא מייקר את התוצרת המתחרה מחו"ל. יש שיטות שונות למכסים, ביניהם, שיעור קבוע על מחירי המוצרים, סכום קבוע ליחידה ומכס מעורב המשלב סכום קבוע ושיעור יחסי מערך הסחורה. בעקבות הסכמי הסחר בעולם, שיעורי המכס ויכולת הטלתם הולכת ופוחתת בהתאם להסכמים הבינלאומיים ואזורי הסחר.
מושג המשקף בכלכלה ובמימון יחס בין גורם כלכלי אחד – הגורם המחולל לגורם אחר שהוא התוצאה
מספר הפעמים שנכס בסיס נמצא באופציה אחת. לדוגמא: אופציה אחת על מדד המעוף היא על 100 פעמים מדד המעו"ף.
המכפיל הנגזר מהמודל הקיינסיאני ועיקרו הוא עד כמה הגדלת השימושים, שיכולה להיות הגדלה הצריכה הפרטית או הצריכה הציבורית או הביקוש להשקעות, תגרום להגדלת התוצר.
.מופיע במספר שימושים
שיטת תשלום בה לפי בקשת היבואן, בנק פותח מכתב אשראי לטובת היצואן בארץ היבוא, התחייבות לשלם ליצואן את ערך הסחורה כנגד הצגת המסמכים העומדים בתנאים שנקבעו על ידי הבנק.
טכניקה של ניהול מלחמות שליטה בין בעלי מניות. בעל מניות אוסף ייפויי כוח ומנסה באסיפת בעלי המניות להשפיע על החלטות או על מינויים הנמצאים בסמכות האסיפה
מושג המתייחס לחוסר יכולתו של העני להיחלץ מעוניו באמצעות הצטרפות לכוח העבודה, משום שצעד זה גורם לאובדן הטבות התלויות במבחן הכנסה, כך שההכנסה הפנויה של העני פוחתת עקב יציאתו לעבודה. מלכודת העוני מקשה מאוד על חזרתם למעגל העבודה של מקבלי הבטחת הכנסה .
בכמה ישתנה מחיר האופציה כתוצאה משינוי של אחוז אחד בשערו של נכס הבסיס. ככל שהמנוף גבוה יותר גדול יותר הסיכוי לרווח.
מס עקיף המוטל על רכישת מוצרים ושירותים. הצרכן הסופי משלם את המס במלואו, אולם צרכן ביניים, שהוא בדרך יצרן או מתווך, גובה מס מהצרכנים על מנת לשלמו לממשלה אבל מקזז ממנו מס שהוא עצמו שילם על מוצרים ושירותים אחרים. כל למשל כאשר המס בישראל הוא 15.5%, צרכן המשלם על מסך מחשב 1155 ₪, 155 ₪ מסכום זה מועברים על ידי המוכר לרשויות המס. אולם אם המוכר רכש את המסך ב-600 ₪ + מע"מ, הוא שילם למעשה 693 ₪. במקרה כזה המס שגנבה ממנו היה 93 ₪ שישולם על ידי הסיטונאי והא עצמו ישלם לממשלה רק 62 ₪ =93- 155.
מס עקיף המוטל על הצריכה. הוא מוטל הן על היבוא והן על הייצור המקומי ונקבע בדרך כלל כאחוז מהמחיר שמשלם הקמעונאי לסיטונאי.
ראה גם מדרגות מס מתייחס למס הכנסה המשולם על השכר. המס על השקל האחרון בשכר, להבדיל מממוצע המס שהוא המס המשולם על כל המשכורת מחולק לגובה המשכורת עצמה, לדוגמא, אם על מדרגת המס של עד 3,000 ₪ לא משלמים כלל מס הכנסה, המס השולי על כל שקל שמרוויח אדם ששכרו מתחת ל-3000 ₪ יהיה אפס. אם מדרגת המס הבאה היא בין 3001 ₪ ל- 6,000 ₪ ובמדרגה זאת יהיה המס השולי 20%, הרי אדם המשתכר 5,000 ₪ ישלם, על 3,000 ₪, אפס מס ועל 2,000 ₪, 400 ₪ (20%). כלומר המס שישלם אדם המשתכר 5,000 ₪ הוא 400 ₪, המהווה בממוצע 8% משכרו. אבל המס השולי, כלומר המס שהוא משלם על השקל האחרון (ולמעשה על כל אחד מ- 2,000 השקלים האחרונים) הוא 20%.
בשיטה זו יצואן מוסר לנאמן (בדרך כלל בנק בארץ היבוא) מסמכים סחירים (המאפשרים את קבלת הטובין) עם הוראות מפורשות כיצד לגבות אותם. צורה זו היא הנפוצה ביותר – מסירת המסמכים כנגד תשלום מיידי והעברתו לשולח הסחורה.
ורסיה נוספת של שיטה זו היא COD- Cash On Delivery , כאשר ההבדל הוא במועד התשלום. במקרה של משלוחים ימיים להבדל זה יכולה להיות משמעות בשל הפער בין הגעת הדוקומנטים והגעת הסחורה.
המע"מ שהעוסקים מקבלים בתמורה למוצר שמכרו, כתוספת למחיר המכירה הבסיסי והמעובר לאגף המיסים מידי 15 בחודש. בדוגמא של רכישת מסך מחשב ב- 1155 ₪, מרכיב המע"מ הינו 155 ₪ (15.5% מעל 1,000 ₪ שהוא המחיר ללא מע"מ) (ראה ערך מס ערך מוסף)
המע"מ אותו שילם העוסק על מוצרים או שירותים שרכש ואותו הוא יכול לקזז ממע"מ העסקאות, לפני התשלום לאגף המיסים. בדוגמא על רכישת מסך המחשב המופיעה בערך מס ערך מוסף, "מע"מ תשומות" הוא 93 ₪ ששולם על ידי המוכר לסיטונאי ממנו רכש את המסך.
נאמן שמינויו נכנס לתוקף כאשר הנאמן המקורי אינו יכול לבצע את תפקידיו.
מינוח המתייחס למכלול הנכסים הקרקעיים, לרבות מבני משרדים, דירות מגורים ומגרשים.
נוחי דנקנר (יליד 1954 בתל אביב, נשוי +3 ) איש עסקים ישראלי מהבולטים במשק. דנקנר עומד בראש קבוצת אי די בי, אחת הקבוצות הגדולות במשק הישראלי וחברת האחזקות הגדולה בישראל המחזיקה בנכסים בשווי של כ-80 מיליארד שקלים. הונו נאמד במאות מיליוני $.
דנקנר הוא בנם של זהבה ויצחק דנקנר, נכדו של משה דנקנר ונינו של מאיר דנקנר מייסד המשפחה בארץ. שרת בחיל האוויר, למד מדע המדינה ומשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם גם ערך את כתב העת עיוני משפט. אחרי סיום לימודיו, הקים משרד עורכי דין.
בשנת 1995 הקים יחד עם אביו את חברת "גנדן תיירות ותעופה". בעקבות רכישת השליטה בבנק הפועלים, בשנת 1997, על ידי תד אריסון ומשפחת דנקנר, התמנה לסגן יושב-ראש הבנק ואחר כך ליושב-ראש ועדת האשראי שלו. אולם עקב הסתבכות כלכלית, מכרה המשפחה את חלקה בבנק ודנקנר פרש מתפקידו. ב-2000 ייסד דנקנר את חברת "גנדן הולדינגס" שביצעה השקעות בתחומי הנדל"ן, התקשורת והטכנולוגיה. במאי 2003 רכשה גנדן, יחד עם משפחות מנור ולבנת, ממשפחות רקנאטי וקרסו, את השליטה בקבוצת אי.די.בי, שהיא אחת מהקבוצות הפעילות והמעורבות ביותר במשק הישראלי. דנקנר שהוביל את העסקה התמנה ליו"ר הקבוצה.
הקבוצה כוללת בין היתר את, דיסקונט השקעות, כלל, כור תעשיות, שופרסל, סלקום, נייר חדרה, נכסים ובניין, גב ים, אלרון ועוד. אי די בי רכשה בעסקה גרועה במיוחד, גם נדלן בלאס וגאס (יחד עם קבוצתו של יצחק תשובה), ומחזיקה אחוזי בעלות בבנק השווייצרי קרדיט סוויס. לפני פרוץ משבר הסאב-פריים הביע דנקנר חששות מפני משבר כלכלי, וקבוצתו נכנסה למשבר עם יתרות מזומנים גדולות ולכן אג"ח החברה סבלו מפחות מאג"ח של חברות גדולות אחרות בעת הירידות הגדולות בסוף 2008.
דנקנר הרבה לתרום לקהילה ובפרט ליישובי קו העימות בצפון, קריית שמונה, ונהריה וזכה לאזרחות כבוד מטעמן.
גישה ניהולית הגורסת שיש חשיבות מרכזית לרשת הקשרים האישיים המתקיימים בין מנהלים בדרך להשגת הצלחות אישיות ועסקיות. בעקבות התפשטות הגישה, בתי ספר רבים למינה עסקים, מקדישים מאמצים לטיפול ברשת הקשרים של בוגריהם, בינם לבין עצמם ובבניית קשרים לדמויות שכבר חוו הצלחה ויכולים לשמש כמנוף להתקדמות, לא פחות מאשר בלימודים עצמם.
פעילות שבמסגרתה חברות המתמחות בניהול כספי לקוחות בעיקר באמצעות שוק ההון, פותחות ללקוחותיהם חשבונות ייעודיים בחברות בורסה (בדרך כלל בבנקים, אך גם בחברות בורסה שאינן בנקים) ושם מקבלים החלטות לגבי רכישה ומכירה של ניירות ערך במטרה להגדיל את ערך התיק, תוך שמירה על רמת סיכונים שהוגדרה בין הלקוח למנהל התיקים. פעילות ניהול התיקים מוסדרת בחוק. בישראל החוק מחייב ניהול תיקים על ידי חברה רשומה העומדת בדרישות של רשות ניירות ערך לעניין הון עצמי וביטוח וכן על התיקים להיות מנוהלים באמצעות מנהל תיקים שעמד בדרישות החוק, לרבות עמידה בבחינות והתמחות אצל מנהל תיקים המוסמך לביצוע ההתמחות.
מודל המתייחס לניתוח מצב בו יש הוצאות קבועות והוצאות משתנות ליחידה. המושג משקף את הכמות בה ההכנסות משתוות להוצאות. מאחר וההכנסות ליחידה גבוהות מההוצאות ליחידה, הרי כל מכירה של יחידה נוספת תורמת תרומה לרווח. בתחילה הרווח השולי הנובע מיחידה נוספת מקזז חלק מההוצאות הקבועות, עד שמגיעים לנקודת האיזון. החל מנקודת האיזון הרווח הכולל הופך להיות חיובי.
הפעילות המתרחשת במסחר בין מדינה למדינות אחרות והכוללת יבוא ויצוא של סחורות ושירותים.
הסיכון שמקבל אשראי לא יחזיר את חובות למלווה. באגרות חוב ציבוריות, יש חברות דירוג המדרגות את סיכון האשראי המהוות אינדיקציה לשוק לדרישת התשואה התואמת את הסיכון.
סיכון בנייר ערך הניתן לפיזור, בכך שבוחרים תיק ניירות ערך והסיכון מתקזז באופן הדדי בתוך התיק. המושג מתייחס בעיקר למודל CAMP.
מתקיים ביחסים בין בעלי המניות בחברה כאשר ההחלטות מתקבלות על ידי קבוצת הרוב השלטת מבחינה פורמאלית כדין, אך בפועל מפלות את המיעוט לרעה ופוגעות בזכויותיו. ההגנה הקיימת בחוק למיעוט היא שאחוז מסויים יכול לפנות לבית המשפט ולבקש את הגנתו. בית המשפט יכול לבטל החלטות של הרוב אם הם נגועים בשרירות לב ויש בהם כדי פגיעה באופן לא סביר בזכויות המיעוט.
ראה גם שיעבוד
עסקה שמטרתה לגרום לחסכון מס מבלי שיש בה צורך עסקי אמיתי.
עסק או אדם בגיר החייב כסף, גם אם החוב נובע מערבויות וכד', יכול ליהנות מסעד של פשיטת רגל. התנאי הבסיסי הוא: תושב ישראל מעל גיל 18 החייב מעל 14,020 ₪. סכום המשתנה מעת לעת יש לשים לב - חברה אינה פושטת רגל אלא נכנסת לפירוק. התהליך הוא למי שהחליט כי הפיתרון המתאים ביותר בשבילו לצורך סילוק החובות הוא מסלול של פשיטת רגל, מגיש בקשה לפשיטת רגל. יש לפעול בדרך הבאה: על החייב למלא טופס בקשת חייב למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל, למלא מסמך המוגדר כדין וחשבון על חובות ונכסים, וכן לצרף כתב ויתור על סודיות. בנוסף, על החייב להכין תצהיר על הסתבכותו הכלכלית. המידע שנמסר נבדק בקפידה ע"י נציגי הכונס הרשמי ובמידה ונמסר מידע שקרי, החייב חשוף לתביעה פלילית מצד כונס הנכסים ולביטול צו הכינוס,אם ניתן לו. פתיחת התיק וקביעת תשלום חודשי לאחר מכן במשרדי הכונס הרשמי באיזור המגורים או ניהול העסק, פותחים תיק, ומשלמים אגרה כ- 2000 ₪. נציג הכונס הרשמי יקבע על סמך הנתונים שבידיו ובהתחשב בחוק הגנת השכר תשלום חודשי, כתנאי לקבלת עיכוב הליכים. במעמד זה החייב מוכרח להופיע פיזית קביעת התשלום החודשי היא מעין חקירת יכולת כמו בהוצאה לפועל. בשלב זה ידרוש הכונס הרשמי להשלים מסמכים רלוונטיים להמשך הליך פשיטת הרגל, ורק השלמתם יינתן אישור לגשת לבית-המשפט ולפתוח תיק פשיטת רגל. ראה גם ערך כינוס נכסים
תהליך במסגרתו מוצגת לפני שלטונות המס בעיה היפוטתית המייצגת עסקה עתידית על מנת שיחוו את דעתם לגבי כשרותה המשפטית ותוצאות המס שלה. על פי ההחלטה העקרונית של שלטונות המס, עשויים השותפים לעסקה להחליט אם ברצונם לקיימה או הא לשנות בה פרטים שונים.
מחשובי הכלכלנים בעולם 1912-2006, חתן פרס נובל לכלכלה 1976. מייסד "אסכולת שיקגו", אוניברסיטה בה חקר ולימד מ-1946 ועד פרישתו לגמלאות. הגדיר את המושג כלכלה פוזיטיבית ככלכלה המתייחסת לתופעות הכלכליות כחוקי טבע, ללא הכללת ערכים מוסריים בתהליך הניתוח, כפי שלא בוחנים את חוקי הפיסיקה בהקשר מוסרי רק בדרך זו טען, ניתן להבין כיצד פועלים הכוחות הכלכליים ורק לאחר מכן ועל בסיסם, ניתן לבחון אלו חוקים ברצוננו לחוקק על מנת להשיג את יעדנו, להבדיל מכלכלה נורמטיבית שבה כלי הניתוח משולבים בעקרונות מוסריים ולכן לא ניתן לקבל תמונה נכונה על הקשר הסיבתי. דגל באי התערבות ממשלתית. מחקריו כללו בין היתר: מחקרים באקונומטריקה, בה היה חלוץ של שיטות בתחום הדגימה, מחקר שערך עם סימון קוזנץ שגילה שפיקוח ממשלתי על כניסה למקצועות הרפואיים, גרם לעלייה בתעריפי הביקור אצל רופאים וההישג הגדול שהוזכר כאחת הסיבות העיקריות לפרס נובל הוא תיאוריית ההכנסה הפרמננטית. התיאוריה שהסבירה את הפרדוקס בין העובדה שנראה כאילו שיעור החסכון עולה עם גידול ההכנסה, בעוד שעל פני זמן, נראה היה ששיעור החסכון הינו נמוך בהרבה. הפתרון לחידה, היה תיאוריית ההכנסה הפרמננטית, על פיה החלטות ההוצאה של היחיד תלויים בתפיסה ההכנסה לטווח ארוך (הפרמננטית) הרבה יותר מאשר שינויי הכנסה זמניים (טרנזיטוריים) לכל כיוון. פרידמן פיתח את התיאוריות המוניטאריות והתייחס אל כסף כאל נכס שהציבור משתוקק להחזיק בו. רצונו של הציבור להחזיק בנכס הוא פונקציה של ההכנסה, הריבית והאינפלציה הצפויה. אם היצע הכסף יגדל, התוצאה בתחילה תהיה גידול בהכנסה, אך במשך הזמן תהיה עליית מחירים בערך באותו יחס. כך לראשונה השתמשו ברעיון של פיגורי זמן ארוכים ומשתנים: בדרך כלל נדרשים כ- 9 חודשים עד שמדיניות מוניטארית משפיעה על התוצר וההכנסה ועוד תשעה חדשים לפני שמורגשת ההשפעה העיקרית על המחירים. הספר בו ניסה פרידמן להמחיש בצורה מלאה ביותר את תפקידו הפעיל של הכסף היה היסטוריה מוניטארית של ארה"ב 1867-1960 שנכתב במשותף עם אנה שוורץ. ב-1967 בכנס האגודה הכלכלית האמריקנית הראה כי התיזה שהיתה ידועה בעקום פיליפס שאפשר לפוליטיקאים, בחירה כביכול בין אינפלציה לבין אבטלה, היה משולל תוקף מיסודו (שנות השבעים לאחר משבר הנפט הוכיחו את זה באופן חד לכל מי שעדיין נדרשה לו הוכחה בעת שבשוק שררה הן אבטלה גבוהה והן אינפלציה גבוהה). פרידמן הראה כי אם השלטונות ינסו למחוק את האבטלה ולהגדיל את התוצר, במחיר של אינפלציה, הכלכלה תגיע בסופו של דבר לאותו שיעור אבטלה, אבל עם שיעור אינפלציה גבוה יותר.
1. סכום המשולם בתוספת או מעבר למחיר בסיסי, לדוגמא, כאשר בנק חברה נמכרת במחיר העולה על ההון העצמי, ניתן לומר כי היא נמכרה בפרמיה מעל ההון העצמי. לחלופין, כאשר מועברת שליטה בחברה, והמחיר לקבוצת בעלי השליטה הינו גבוה ממחיר השוק של המניות, הביטוי הוא החברה נמכרה בפרמיה ביחס או מעל מחיר השוק. 2. דמי ביטוח – המרכיב המשולם בעבור הסיכונים בביטוח. 3. מחיר אופציה – המחיר המושפע מהיחס בין מחיר נכס הבסיס ומחיר המימוש, משך הזמן, שער הריבית ותנודתיות הנכס.
מצב בו השוק מוכן לשלם על חברה ערך הגבוה לכאורה מהערך האמיתי הנוכחי שלה בגלל קיומה של הנהלה טובה, אשר בדרך בה היא מנהלת את החברה צפויה לחברה עליית ערך בעתיד.
עודף תשואה שדורש המשקיע בעבור השקעה בנייר ערך כנגד הסיכון הכלול בנייר, בהשואה לנכס חסר סיכון.
המחיר המשולם על ידי מחזיק הנייר בעבור הזכות להמירו למנייה. מתייחס בדרך כלל לכתב אופציה או אג"ח להמרה המומרים למנייה, הסכום המשולם על מנת לממש את ההמרה.
| שנה | שם עברית | כיתוב אנגלי | קיים ערך במילון | איזכור נושאי הפרס |
| 1969 | רגנאר פריש | פיתוח מודלים דינאמיים בכלכלה | ||
| יאן טינברגן | Jan Tinbergen | |||
| 1970 | פול א. סמואלסון | Paul Anthony Samuelson | √ | |
| 1971 | סיימון קוזנץ | Simon Kuznets | ||
| 1972 | ג'ון היקס | |||
| קנת ארו | Kenneth Arrow | |||
| 1973 | וסילי ליאונטייף | מודלים תשומה תפוקה- סחר בינ"ל | ||
| 1974 | גונאר מירדל | |||
| פרידריך פון הייאק | ||||
| 1975 | לאוניד ויטלייוויץ' קנטורוויץ' | |||
| טג'אלינג ס. קומפאנס | ||||
| 1976 | מילטון פרידמן | Milton Friedman | √ | |
| 1977 | ברטיל אולין | |||
| ג'יימס מיד | ||||
| 1978 | הרברט סיימון | |||
| 1979 | תיאודור שולץ | |||
| ארתור לואיס | ||||
| 1980 | לורנס קליין | |||
| 1981 | ג'יימס טובין | |||
| 1982 | ג'ורג ' שטיגלר | |||
| 1983 | ז'ראר דברה | |||
| 1984 | ריצ'רד סטון | |||
| 1985 | פרנקו מודיליאני | |||
| 1986 | ג'יימס מ. ביוקנן | |||
| 1987 | רוברט סולו | |||
| 1988 | מוריס אלה | |||
| 1989 | טריגבה הבלמו | |||
| 1990 | הארי מרקוביץ | |||
| מרטון מילר | ||||
| ויליאם שארפ | ||||
| 1991 | רונאלד קואז | |||
| 1992 | גארי בקר | |||
| 1993 | ויליאם שארפ | |||
| דאגלס נורת ' | ||||
| 1994 | ג'ון פורבס נאש | |||
| ג'ון הרסני | ||||
| ריינהרד סלטן | ||||
| 1995 | גארי בקר | |||
| 1996 | ג'יימס מירליס | |||
| ויליאם ויקרי | ||||
| 1997 | רוברט סי מרטון | |||
| מירון שולס | ||||
| 1998 | אמרטיה סן | |||
| 1999 | רוברט מנדל | |||
| 2000 | ג'יימס הקמן | |||
| דניאל מקפאדן | ||||
| 2001 | ג'וזף שטיגליץ | |||
| ג'ורג ' אקרלוף | ||||
| מייקל ספנס | ||||
| 2002 | דניאל כהנמן | |||
| ורנון סמית | ||||
| 2003 | רוברט אנגל | |||
| קלייב גריינג'ר | ||||
| 2004 | פין קידלנד | |||
| אדוארד פרסקוט | ||||
| 2005 | ישראל אומן | |||
| תומאס שלינג | ||||
| 2006 | אדמונד פלפס | |||
| 2007 | לאוניד הורביץ ' | |||
| אריק ס. מסקין | ||||
| רוג'ר ב. מאירסון | ||||
| 2008 | פול קרוגמן | |||
פשיטת רגל היא מצב בו אדם נפרד מנכסיו ומפסיק להיות הבעלים של נכסיו, כאשר המטרה היא לטפל בנכסי החייב וכך לשלם את חובותיו. בדרך כלל למי שמגיע לפשיטת רגל אין נכסים ולכן אין לו ממה להיפרד, והוא עושה זאת על מנת לקבל הגנה של עיכוב הליכים משפטיים המתנהלים נגדו ופתיחת דף חדש בעתיד. פקודת פשיטת רגל מ- 1980 מגדירה את התהליך. כאשר כונס הנכסים הרשמי מנהל את התהליך תוך כדי איזון בין זכויותיו של החייב לזכויות הנושים.
צרכן הוא מי שקונה כנס או מקבל שירות מעוסק, במהלך עיסוקו, לשימוש שבעיקרו הינו אישי, ביתי או משפחתי. הגדרת החוק למושג צרכן, לצורך קביעת הגנות, הינה הגדרה מצמצמת אך מבחינה כלכלית יש הכרה גם בצרכנים מוסדיים, האבחנה ביניהם נעשית כאשר מתייחסים לצרכן הביתי או למוסדי. מנקודת מבט החוק, בעת התייחסות למושג צרכן, הוא אינו מתייחס לעסקאות בין אנשי עסקים – בינם לבין עצמם, או לעסקאות המתבצעות בין שני פרטים (כגון, מכירת רכב משומש מאחד למשנהו)
תחום הכולל היבטים כלכליים, משפטיים וחברתיים העוסק בסוגיות של זכויות הצרכן מול היצרנים והמשווקים בנושאים כגון: איכות המוצרים, זכות החזרה וביטול עסקה, תקינה הכרחית, פרסום ואמת בפרסום, חובת השלטונות בשמירת זכויות אלה ואכיפתן ועוד.
משמש בהקשרים שונים בעולם העסקי, להלן שתי דוגמאות
Individual Retirement Account –
קופות גמל בניהול אישי המאפשרות לצרכנים לנהל אותן בעצמם או באמצעות מנהלי תיקים, לפי בחירתם. בארה"ב על פי הערכות כרבע מכספי החיסכון הפנסיוני מנוהלים בדרך זו. בישראל החוק להקמת קופות המנוהלות בשיטה זו עבר במהלך 2009 והערכות הן כי הפוטנציאל בשוק בשנים הקרובות הינו כ- 200 מיליארד ₪.
קופה כזו משלמת לחבר, בבוא העת, את הכספים שצבר בתוספת הרווחים שנצברו. מידת הביטחון הסוציאלי שמעניקה קופת גמל בנקאית לחבריה נמוכה יחסית לזו שניתנת בדרכים האחרות לביטוח פנסיוני. בהמלצותיה של "ועדת בייסקי", שחקרה את המפולת במניות הבנקים, נכללה המלצה להפריד את קופות הגמל מהבנקים, וועדת בכר הובילה ליישום ההפרדה במהלך 2006. קופות הגמל הן משני סוגים: קופת גמל לשכירים קופת גמל לעצמאיים. מסלול ההשקעה של כספי החיסכון נקבע בדרך כלל על-ידי קופת הגמל, אך יש גם קופות גמל המאפשרות לחוסך לבחור את מסלול ההשקעה הרצוי לו, מבין מסלולים אחדים המוצעים לו על-ידי קופת הגמל. אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר מפרסם את התשואות שהשיגה כל אחת מקופות הגמל.
ראה קופת גמל, כאשר קופת גמל בנקאית מתייחס לקופת גמל המופעלת על ידי בנק.
מושג המשקף זכויות בשם מסחרי/סימן מסחרי או בידע הניתן ליישום מסחרי, כגון פטנט. שם כללי לזכויות הקשורות במושאים שאינם מוחשיים (non-tangible, non-corporeal), ושהם יציר השכל האנושי. קיימים הסדרים משפטיים מפורטים שתחילתם בפסיקת בתי המשפט בשיטת המשפט המקובל (Common Law) והמשכה בעיגון חוקי, קובעים את מושא הבעלות בכל אחד מענפי הקניין הרוחני, את תנאי ההגנה עליהם, את היקף הזכויות, חריגים והגנות, סעדים שונים, אכיפה, ועניינים פרוצדוראליים.
משפחת בנקאים יוצאי יון שהקימו את בנק דיסקונט ועוד חברות גדולות במשק הישראלי. בעשרים שנים האחרונות איבדו את מרבית נכסיהם והשפעתם בארץ. הבולטים במשפחה, ליאון יהודה ריקנאטי (מייסד בנק דיסקונט, ע"ע) ודני ורפאל ריקנאטי בניו שניהלו את הבנק אחרי מותו.
סוג של עסקה שתמורתה משולמת מראש ומאפשרת למשלם ליהנות על פי תנאים מסויימים מהבטחת השירות. לאחרונה נפץ בכרטיסי טלפון מסוג PP המאפשרים כמות של דקות שיחה, אך המושג נפוץ גם בשילוח ימי ואווירי בשטרי מטען ובסוגי עסקאות אחרים.
מדד משתנה שמטרתו לקבוע את היחס בין המטבעות השונים בהתחשב בערכם.
שער החליפין מושפע מעוצמות הכלכלה המיוצגים על ידי המטבעות הרלבנטיים, מהיקפי המסחר במטבעות השונים וציפיות שונות לגבי מחירי סחורות כגון נפט.
שער החליפין נמצא בשימוש כאשר יש צורך לאמוד את ערך של סכום כסף מסוים ולנקוב אותו במטבע אחר.
תיאורית תוחלת התועלת הינה תיאוריה שפותחה על ידי פון נוימן ומורגנשטרן ולפיה הפרטים פועלים בצורה רציונאלית, באופן שהם שואפים למקסם את תוחלת התועלת שלהם. גישה זו מובילה את הניתוח הכלכלי של תורת הצרכן ותורת המימון החל משנות הארבעים, אך מאז תחילת שנות השמונים, נמתחה עליה ביקורת ששיאה במתן פרס נובל לכהנמן מראשי התיאוריה החלופית – תיאורית הפרוספקט, שאינה מקבלת את הנחות היסוד של תיאורית התועלת ומצביעה על קיומן של סתירות מהותיות בין מימצאים אמפיריים וניבויי תיאורית תוחלת התועלת.
השם הניתן לתיאוריות שפותחו על ידי עמוס טברסקי ז"ל ודניאל כהנמן (חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002) העוסקת בתהליך קבלת החלטות בתנאי אי וודאות ומציע גישה חלופית לגישת תורת תוחלת התועלת (ראה ערך), המובססת על ממצאים אמפיריים הסותרים את הנחות היסוד והממצאים החזויים של תוחלת התועלת. התיאוריה מראה כי יש הטיות עקביות בהתנהגות הפרטים בכלכלה ולפיכך לא ניתן להניח כי בממוצע כל הפרטים מתנהגים כל הזמן באופן רציונאלי. אי רציונאליות זאת מתבטאת באי עקביות מסוגים שונים.
International Commercial Terms
תנאי המכר הם 13 מונחי סחר בינלאומיים אחידים אשר פותחו על ידי לשכת המסחר הבינלאומית, הם מהווים חלק מעסקת המכר ומשלימים אותה. תנאי המכר יגדירו באופן ברור את הנקודה בה יעברו ממוכר לקונה: הסיכון בטובין המועברים, ההוצאות בגין המשלוח ועוד. הם אינם מהווים חוק, אלא נחשבים נוהג מסחרי המאפשר הגדרה אחידה וברורה של חובות המוכר והקונה בעסקה כשהם מגשרים על הבדלי תרבות ושפה.
תנאי המכר נחלקים לארבע קבוצות:
קבוצת ה- E – EXW נקודת מסירת הטובין בשער המפעל.
קבוצת ה-F – FOB, FAS, FCA, נקודת מסירת הטובין בנמל היציאה.
קבוצת ה-C – CFR, CIF, CPT, CIP – נקודת מסירת הטובין בנמל היעד, אולם זיקת הסיכון עוברת כבר בנמל המוצא מהמוכר לקונה.
קבוצת ה-D – DDU, DDP, DES, DEQ, DAF נקודת מסירת הטובין בהגעה לנקודה מוסכמת במדינת היעד.
בביטוחי בריאות וסיעוד מתייחס לתקופת הביניים שבה הלקוח הופך להיות זכאי למלוא זכויות הביטוח. בהשאלה תקופה שבה גורם כלשהוא הופך להיות זכאי לבצע דבר מה או לקבל זכות כלשהיא.
הרשות הקובעת אילו תרופות יאושרו לשימוש ובאילו תנאים וכן קובעת סטנדרטים לשיווק מזון. החלטותיה הינן מרכזיות לחברות התרופות ותוספי המזון בעיקר.
דף הבית | ספרים | מבצעים | מחירון | מילון כלכלי עסקי | קישורים | צור קשר | Login | תבור כלכלה ופיננסים | לראש העמוד
